אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא

פרק י · הלכה יד

הלכה יג

מותר לארס בכל יום חול. פי' למעט שבת וי"ט וכבר נתבאר פ' כ"ג מהלכות שבת:

ומ"ש אפילו בט' באב. מפורש הוא בירושלמי בפ"ק דכתובות שמואל אמר אפילו בט"ב יארס שלא יקדמנו אחר:

אבל אין נושאין וכו'. שם (כתובות דף ה') בגמרא גזירה שמא ישחוט בן עוף. ועכשיו במקומותינו נהגו לישא אשה בששי ולא ידעתי על מה סמכו בזה ובודאי טענת חכמים מתקיימת בהן שהן באין לידי חלול שבת אם משבות ע"י עצמן אם ממלאכה ע"י עכו"ם. ויש מי שדוחה מהלכה מה שנזכר בגמרא בגזירה זו והביא סמך לזה ואינו עיקר. והרמב"ן ז"ל אחר שהאריך כתב בסוף דבריו ומה שנהגו בששי מנהג בורות הוא אלא שלא מיחו בידם וכ"כ הרב ן' מיגש עכ"ל:

ואין צ"ל וכו' בשבת. פשוט הוא ואפילו קידושין אסורין כמו שנזכר למעלה ובנישואין הרי הוא קונה אותה ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה וכן מבואר בירושלמי פ"ק. עוד אומר שם הלין דנסיבין ארמלן צריכין למכנס מבעוד יום שלא יהו כקונה קנין בשבת ע"כ. וחולו של מועד משנה פ"ק דמ"ק (דף ח':) וכבר נתבאר פרק שביעי מהלכות שביתת יום טוב:

אין מערבין שמחה בשמחה וכו'. שם בסוגיא:

ושאר הימים וכו'. פ"ק דכתובות מבואר בגמרא (דף ג') שאם יש בתי דינין קבועין בכל יום אשה נשאת בהם והוא דטריח ליה בסעודה כמ"ש רבינו ותקנת חכמים היא. וכתב הרב אבן מיגש ז"ל אם אמר חתן לא טרחנא אלא כניסנא בלא סעודה וקריבי כלה בעו דליעביד חתן סעודה כייפינן ליה עד דיעביד סעודה כפום מנהגם דחזי לדידיה ולדידה דקי"ל עולה עמו ואינה יורדת והעיד משמו של רבינו אלפס שמעשים באו לפניו בכל יום וכך היה דן. ע"כ בחידושי הרשב"א ז"ל ואף הרמב"ן ז"ל כתב שהדין דין אמת:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה