מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק י · הלכה יא
המארס את האשה וכו'. זה פשוט במשנה פרק אע״פ (כתובות דף נ"ד) ששנינו שם אע״פ שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנישואין גובה את הכל ראב״ע אומר מן הנישואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא ע״מ לכונסה ומסקנא בגמרא (דף נ"ו.) והלכה למעשה כר' אלעזר בן עזריה. וכתב רבינו מבני חורין למעט את המשועבדין וכ״כ רב שרירא גאון ז״ל והם נסמכין בזה על מה שאמרו פרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מ"ג:) מיגבא מאימת גביא וכו' ואסיקו בגמרא דאפילו מנה ומאתים מן הנישואין וכ״כ הרב בעל העיטור ז״ל. ויש חולקין בזה ומפרשים ההיא דפרק נערה דוקא בשכנסה וחזר וכתב לה שמחלה שיעבודה מזמן ראשון עד זמן שני:
אבל אם ארס וכו'. זה דעת כל הגאונים ז״ל ועיקר ראייתם מדאיבעיא להו פרק הכותב (כתובות דף פ"ט) ופ״ק דבבא מציעא (דף י"ז) אי אית לה כתובה לארוסה או לא ולא איפשיטא הילכך אין לה כלום. ורבותינו הצרפתים ז״ל חלוקים בזה ואף האחרונים ג״כ נחלקו בדין זה ודעת הרמב״ן ז״ל כדעת הגאונים ז״ל ודעת הרשב״א ז״ל כדעת חכמי הצרפתים ז״ל:
והמארס את בתו וכו'. כבר נתבאר זה פ"ג: