מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק טז · הלכה ד
וכן התקינו שכשתבוא וכו'. במשנה פרק הכותב (כתובות דף פ"ז) ומנכסי יתומים לא תפרע אלא בשבועה ובזה אפילו נצ״ב כן כמ״ש למעלה שאפילו מלוה הבא ליפרע מן היורשים אינו נפרע אלא בשבועה כנזכר פרק י״ד מהלכות מלוה ולוה:
ושמין לה וכו'. בסוף פרק נערה (כתובות דף נ"ד) מא דגמרא דאלמנה שמין מה שעליה ואמרו שם מ״ט כי אקני לה אדעתא דלמיקם קמיה אדעתא למשקל ולמיפק לא אקני לה. ובהלכות ושמעינן מיניה דמאן דמגרש לאתתיה אדעתא דנפשיה אין שמין מה שעליה דלאו איהי קא בעיא למיפק אלא איהו [קא] בעי לאפוקה ע״כ. וכתב הרשב״א ז״ל ויש מי שאומר דבגרושה אפילו בגדי שבת אין שמין לה דכולהו אקני לה והאריך בזה:
אבל אם גירשה וכו'. פטור השבועה בגרושה כשנפרעת מן הבעל הוא פשוט. ומה שכתב רבינו לרצונו הוא לענין מה שאמר שאין שמין הכסות שעליה שאם היא יוצאה בעל כרחו וכגון אלו שכופין אותם להוציא ודאי שמין מה שעליה וכן נראה מן ההלכות אבל לענין השבועה שלא נפרעה הכתובה כל הגרושות שוות: