מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק טו · הלכה ט
הוא אומר ממנה וכו'. זהו הדין הנזכר בגמ' שהזכרתי בסמוך ופי' אפילו הוא טוען ברי שהיא מתקשה בשעת תשמיש או שפולטת את הזרע וכיוצא באלו כיון שהיא טוענת ברי שהוא אינו יורה כחץ יש לה כתובה ממנו שהרי היא נאמנת בדבריה וכל שהוא אינו יורה כחץ מה לו אם היא ראויה אם לאו כך פירשו מקצת המפרשים ז"ל. ואף כאן כתוב בהשגות על מ"ש רבינו והיא אומרת שאינו יורה כחץ א"א בבעל ראשון ושני וכו'. וזה כפי שיטתו שהוא מפרש הגמרא בבעל שלישי וכבר כתבתי שדברי ההלכות הם כדברי רבינו ועיקר:
ויש לו להחרים וכו'. כבר הזכרתי שלא נמצא בגמרא בביאור חרם סתם בשום מקום אבל כך הסכימו הגאונים ז"ל בהרבה דברים:
ואם אמרה איני יודעת וכו'. זה נלמד ממ״ש בגמרא איהי קים לה וכל שטוענת שמא לא קים לה מלבד שהדבר בעצמו ברור דהעמד ממון על חזקתו ומספק אין לה כתובה ושטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי כדאמרי' בפ' החולץ (יבמות ל"ח:) וכן עיקר: