מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק טו · הלכה ז
לא ישא אדם עקרה וכו'. זה מתבאר במשנה ובגמרא דמי שלא קיים מצות פריה ורביה אינו נושא אשה דלאו בת בנים וכתב רבינו בכללן הקטנה לפי שאע"פ שהיא באה לכלל בנים השתא הוא מחוייב והיא לאו בת בנים היא ומבואר בתוספתא פ"א דיבמות. והשיגו ה"ר משה הכהן ואמר ואפילו קיים מצות פריה ורביה אסור לו ליקח אשה דלאו בת בנים דהלכה כרבי יהושע דאמר היה לו בנים בילדותו יהיו לו בזקנותו עכ"ל. ואין זו קושיא לפי שדברי רבי יהושע הם מדברי סופרים ודברי רבינו בכאן הם בדין תורה. וכן מבואר בהלכות דרבי יהושע לא פליג אדבית הלל ולא אמרה אלא מדרבנן ומוכרח הוא וכבר הזכיר רבינו סברת רבי יהושע למטה בפרק זה וכתב שמצוה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח וזה מבואר ובפכ"א מהלכות א"ב כתב סתם ולא ישא עקרה וזקנה שאינה ראויה לילד והוא מדבריהם כמו שמתבאר שם:
נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים וכו'. משנה וברייתא יבמות (ס"ד):
ומ"ש או ישא אשה וכו'. שם מבואר כרבא.
ומ"ש ואם לא רצה להוציא וכו'. הכל מפורש בפרק המדיר בכתובות (דף ע"ז) ונזכר כאן בהלכות: