מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ה · הלכה ג
המקדש בפירות שביעית וכו'. דין פירות שביעית מתבאר מן המשנה (דף נ"ח) ומפורש שם בגמרא. ודין אפר פרה ומים שמילאן לעשות מי נדה שנינו שם המקדש במי חטאת ובאפר פרה הרי זו מקודשת ובגמרא הקשו ורמינהו הנוטל שכר לדון וכו' להזות ולקדש מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה ותירץ אביי לא קשיא כאן בשכר הבאה ומילוי כאן בשכר הזאה וקידוש ופירושו לדעת רבינו אע"פ שאינו יכול ליטול שכר להזות ולקדש יכול הוא ליטול שכר הבאה ומילוי לפיכך כשהוא מקדש בגוף המים והאפר הרי היא נהנת מהם שיכולה ליטול פרוטה ממי שהוא צריך להם מחמת טורח הבאה ומילוי וכן נראה מפי' ר"ח ז"ל. ובהשגות אמר אברהם דוקא בשכר הבאת האפר והמים או בשכר מילוי המים עכ"ל. והוא מפרש שאינו מקדשה בגוף האפר והמים אלא בשכר. וכבר הכריע הרשב"א ז"ל כדעת רבינו:
המקדש בהקדש של בדק הבית בשוגג הרי וכו'. במשנה שם מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה ופסק כרבי יהודה וכן מבואר בגמרא: