מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ד · הלכה יג
אשת איש שפשטה ידה וכו'. בגיטין סוף המגרש (גיטין דף פ"ט) אמר רב הונא אשת איש שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר מקודשת וכדרב המנונא דא״ר המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה, ואמרו שם דשמואל פליג אדרב הונא וכי איתמר דרב המנונא דוקא בפניו אבל שלא בפניו מעיזה ומעיזה ופסק רבינו כשמואל וכ״נ מן ההלכות, ויש מי שכתב שחוששין להא דרב הונא ואף אם נתקדשה שלא בפניו צריכה גט וכבר העלה הרשב״א ז״ל פרק התקבל כדעתו של רבינו. ובדין האשה שאמרה לבעלה גרשתני כתוב בהשגות. א״א אני אומר שאינה נאמנת וכו' וכדעתו סברו קצת מפרשים ז״ל אבל כבר הכריחו הרמב״ן והרשב״א ז״ל בראיות שנאמנת היא אף להנשא ודעת הרמב״ן ז״ל שנוטלת כתובה ולא תוספת ובפי״ב מהלכות גירושין עיקרו של דין זה ושם יתבאר: