אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

הבא על אשה וכו'. בסנהדרין פרק אלו הן הנשרפין במשנה הבא על בתו ואמרו בגמרא (דף ע') בתו מאנוסתו מנין אמר אביי ק"ו על בת בתו ענוש על בתו לא כ"ש והקשו עליו וכי עונשין מן הדין ותירצו גלויי מילתא בעלמא הוא ורבא יליף לה התם בג"ש. וכתב רבינו ואעפ"י שלא נאמר וכו' ואיסורה מן התורה וכו', הוצרך לזה לפי שיטתו שכתב בס"ה בעיקר השני שכל הדברים הנדרשים באחת מי"ג מדות אין נקראין ד"ת אלא ד"ס ובכאן ביאר שאין בתו בכלל הזה שהרי ככתובה ממש היא וסמך לו הכתוב על בת בתו שנתבארה בתורה שהיא קרובה לו מחמת בתו וא"א שתהיה בתו מותרת ובתה הבאה מחמתה אסורה. וכבר כתבתי פ"א מהלכות אישות שחלקו על העיקר הזה שכתב רבינו ושכל הנדרש באחת מי"ג מדות נקרא ד"ת ולדעת זו אין אנו צריכין עתה לזה:

לפיכך הבא על בתו וכו'. זה למד רבינו מהיקש אמו שהיא אשת אביו לבתו שהיא בת אשתו ששניהם שני איסורין הבאין כאחד וקי״ל דאיסור חל על איסור באיסור בת אחת כמו שנתבאר למעלה אלא שלא מצאתי זה הדין ממש מבואר בגמ'. ובהשגות א״א אלו השתים אינן אלא לקוברו בין רשעים חמורים ע״כ. ולא הבנתי דבריו שהרי זו מן הנשרפין היא וכבר נתבאר פרק נגמר הדין (סנהדרין דף מ"ו) שקבר אחד היה לנסקלין ולנשרפין וא״כ אפילו לא יתחייב אלא אחת היה נקבר בקבר זה ומה הוסיף כשיש שם שתים ובודאי שדעת רבינו הוא שיש כאן שתים כשאר השתים הנזכרים למעלה בפרק זה והם לענין קרבן ובשוגג כנזכר בהלכות שגגות והטעם שאע״פ שבתו אינה כתובה בביאור כבר נתבאר בפ״ק דכריתות שיש קרבן בבתו מאנוסתו ובבת אשתו שאינה בתו וא״כ בהתחבר שניהם דין הוא שיחוייב שתים כמו בשאר הנזכרים למעלה:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה