מגדל־עז או תמת ישרים· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
חלק שני · ענין א
שמעי, ואחרי כן עדה.
שמעי:
מַה־הוּא וְאֵיזֶה רוּחַ
נָשָׂא עֲדָה הַיּוֹם? אֲשֶׁר יָגַעְתִּי
לִמְצֹא כְבָר אוֹתָהּ, וְלֹא מָצָאתִי.
אַךְ אִם־אֲרִי אוֹ־שַׁחַל
לֹא אָכְלוּ אוֹתָהּ, הֲלֹא אַךְ פַּעַם
תָּבֹא וְאֶמְצָאֶנָּה.
אָמְנָם אֲנִי רוֹאֶה, וּבוֹחֵן אֵינִי,104
מִיַּרְכְּתֵי הָהָר לְנֶגְדִּי בָאָה,
כִּדְמוּת עֲדָה, אִשָּׁה. יְהִי לָנֶצַח
בָּרוּךְ אֲדֹנָי, כִּי הֲלוֹם הִנֶּהָ!
עדה:
שִׁמְעִי יְדִידִי, תֶּחִי;
מַה־תַּעֲשֶׂה פֹה מִבְּלִי רֵעֶךָ?
הֵן אוֹתְךָ אֶרְאֶה כְּמוֹ יָגֵעַ.
שמעי:
אִם לַעֲמֹד אֵין עוֹד בְּנַפְשִׁי כֹּחַ, -
כִּי כָל־קְצוֹת הָעִיר וְהָר וָעֵמֶק,
גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וְכָל־הַבָּיִת,
כִּי לַחֲשֹׁב יָכֹלְתִּי
אוּלַי תְּהִי שָׁם, זֶה לְבַקֵּש בָּאתִי
אוֹתָךְ, עֲדָה, אַךְ לֹא מְצָאתִיךְ.105
עדה:
לָמָּה
כָּל זֹאת? וּמָה תֹאבֶה? שְׁאַל מִמֶּנִּי;
כִּי עַד־אַשֶׁר־יַגִּיעַ
כֹּחִי, הֲלֹא יָדַעְתָּ
כִּי רַק אֲדוֹנִי אָתָּה.
שמעי:
חֵן חֵן תְּשׁוּאוֹת לָךְְ, אֲחוֹתִי סֶלָה.
עַתָּה הֲלֹא אֲנָחְנוּ106
אֶל־בַּת שְׁלוֹמִית אַתְּ, לְשָׁלוֹם אָנִי,
כַּיָּד וְגוּפַת גָבֶר,
כִּי יֶחֱלֶה אִישׁ בַּחֲלוֹת רֵעֵהוּ.107
"הִנֵּה בְיוֹם רָעָה, בְּהָמֵר פֶּגַע,
"יִבָּחֲנוּ רֵעִים וְיִתְנַכָּרוּ.
"כִּי לֹא שְׁנָת יִתֵּן לְעֵינָיו סֶלָה
"אוֹהֵב טְהָר־לֵב,108 אִם בְּחַבְלֵי עֹנִי
"תִּדַּד שְׁנַת רֵעוֹ: וְאָמְנָם יִפֶן
"לִמְצֹא אֲרוּכָה לוֹ, וְיוֹם וָלַיְלָה.
"כִּי גַּם בְּהִסָּתֵר יְשׁוּעָה מֶנְהוּ,
"לֹא יַעֲזֹב מִתֵּת לְנַפְשׁוֹ נֹחַם,
"אֶת־מַחְשְׁבוֹתָיו סוֹעֲרוֹת הַרְאֵהוּ,
"עִמֹּו בְצָרָה יַחַד.109
"אַךְ אִם בְּיָדוֹ יֶהִי
"רִפְאוּת לְמַכָּתוֹ –110
עדה:
אֱמֶת דִבַּרְתָּ.
שמעי:
עַתָּה הֲלֹא יָדַעְתְּ
מֶה לַעֲשׂוֹת לָמוּד בְּפִרְחֵי נֹעַר
מֵאָז בְּקַשְׁתּוֹ חֵשֶׁק: 111
כִּי מֵעֲפַר הָאָרֶץ
מֻכָּיו חֲדָשִׁים יִפְרְחוּ, לַבֹּוקֶר
הִנֵּה חֲדָשִׁים הֵמָּה.112
כִּי אֶת־לְבַב שָׁלוֹם בְּאוֹר פָּנֶיהָ
הַבַּת שְׁלוֹמִית מָחֲצָה נָגֹעַ;
וּכְמוֹ בְּטֶרֵם זֹאת כְּבָר הָיָתָה
כֻּלָּהּ יְדִידוּת אַהֲבָה וָחֶסֶד. –
כֵּן אַחֲרֵי הַכּוֹת לְבָבוֹ, שָׁבָה
חֵמָה מְלֵאָה לוֹ, וְכִמְאוֹס דֹּמֶן
תִּמְאַס רְאוֹת פָּנָיו, וְתַרְחִיקֶנּוּ.
בֵּין כָּל־מְסִבּוֹת אֵלֶּה
נַפְשִׁי, אֲשֶׁר אֶת־נֶפֶשׁ
שָׁלוֹם קְשׁוּרָה הִיא, כְּבָר נָגָעָה
מִמַּר כְּאֵבוֹ עַד־שְׁאוֹל וָמָוֶת.
כֵּן לָךְ, עֲדָה, אֵפוֹא לְבַד יִשַּׁרְתִּי113
הַיּוֹם פְּעָמַי, כִּי כְבָר יָדַעְתִּי
לֹא תַעֲזֹב שִׁמְעִי עֲדָה לָנֶצַח.
כִּי־לֹא לְבַד הַיּוֹם אֱמֶת וָחֶסֶד
עִמִּי עֲשׂה הֵחֵלָּה;
אַף כִּי לְעֵת כָּזֹאת, אֲשֶׁר גַּם־אָבֶן
תֵּעוֹר לְשֵׁמַע אֹזֶן
צָרַת לְבַב שָׁלוֹם, וְתֵלֶךְ מָיִם.
עדה:
אַפְלִיא עֲשׂוֹת, אִם לַעֲצֹר אוּכָלָה
עֵינִי וְלֹא תִדְמַע.
שמעי:
אֲבָל לֹא אֵלֶּה
אֹבֶה, עֲדָה; כִּי לֹא־יְרַפְּאוּ שֶׁבֶר
"אֶחָד דְּמָעוֹת אֶלֶף.
"מוֹתַר מְרַחֵם מִבְּלִי הוֹשֵׁעַ
"מִלֹּא־מְרַחֵם אָיִן.114
אִם אֶת־לְבָבֵךְ יֵשׁ לְהֵיטִיב לָנוּ,115
אַחַת, וְהִיא מִצְעָר, לְבַד שָׁאָלְתִּי.
עדה:
אִם־תַּעֲלֶה שָׁמָיִם,
תִּהְיֶה בְכַף־אִישׁ, לַאֲשֶׁר חָפָצְתִּי,
אָחִי, לְשָׁרֶתְךָ.116
שמעי:
עֲדָה, אֵיכָכָה
אֶשָּׂא אֲנִי אֵת־כָּל־אֲשֶׁר גָּמַלְתְּ117
אוֹתִי, וְרַק חִנָּם? וּמָתַי אָנִי
חַסְדֵּךְ, אֲחוֹתִי, זֶה מְצֹא יָכֹלְתִּי?
עדה:
אַל נָא דְבָרִים עוֹד; שְׁאַל חֶפְצֶךָ.
שמעי:
הִנֵּה שְׁלוֹמִית לָךְ וְאַתְּ אֵלֶיהָ
נֶפֶשׁ לְגוּפָתָה; וְלֹא גַם נֶפֶשׁ
בִּלְבַד לְגוּפָתָהּ, הֲלֹא אַף נֶפֶשׁ118
אַחַת לְבַד בִּשְׁתֵּי לְבָבוֹת יָחַד.
אֶת־זֹאת לְבַד אֵפוֹא מְבַקֵּשׁ אָנִי,
כִּי תַעֲשִׂי הַשְׂכֵּל (וְזֶה יָדַעְתִּי
כִּי לֹא מְזִמָּה חָסְרָה אֵלָיִךְ)
עַד תִּמְשְׁכִי אוֹתָהּ וְתַחְפֹּץ פַּעַם
אַחַת לְמִצְעָר דַבְּרוֹ לִשְׁמוֹעַ.
עדה:
אֶת־זֹאת לְבַד תַחְפֹּץ?
שמעי:
לְבַד זֹאת.
עדה:
יֶחִי
נָא רוּחֲךָ, וִיטִיבְךָ לִבֶּךָ,
כִּי זֶה מְהֵרָה יֶהִי.
שמעי:
בָּרוּךְ יְהִי טַעְמֵךְ.
עדה:
רְאֵה, הִנֵּנִי
עַתָּה לְבֵיתָהּ הֹלְכָה, אַךְ אַתָּה
אַחַר נְטוֹת הַיּוֹם הֲלוֹם תָּשׁוּבָה,
כִּי נֵדְעָה מַה־נַּעֲשֶׂה עוֹד.
שמעי:
לֵכִי.
עדה:
שָׁלוֹם, יְדִיד נַפְשִׁי.
שמעי:
עֲדָה, הַצְלִיחִי.