אור ברסלב
מגדל־עז או תמת ישרים חלק ראשון › ענין ד

מגדל־עז או תמת ישרים· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]

חלק ראשון · ענין ד

ענין ג

ערי הקוסם

ערי:

מִכָּל פְּתָנִים רוֹשׁ80 וְכוֹס קֻבָּעַת,
מִכָּל חֲנִית וּסְגוֹר וְכָל בֶּן־קֶשֶׁת,
מַשְׁחִית לְחַבֵּל חֵשֶׁק.
פֹּה אִם יְמִיתוּן אֵלֶּה,
הֵן טִיט וְגוּשׁ עָפָר לְבַד יָמִיתוּ;
כִּי יִירְאוּ מִגֶּשֶת
אֶל הַנְּשָׁמָה, בַּל־קְרוֹב אֵלֶיהָ.
אַךְ צַר וְאוֹיֵב חֵשֶׁק
מֵחֵץ חֲנִיתוֹ עוֹר וּבָשָׂר יִכֶל81
יַחְדָּו, וְגַם הַנֶּפֶשׁ
לֹא תֶחֱזַק מִמֶּנוּ.
כִּי תַעֲלוּמוֹת לֵב וְחַדְרֵי בָטֶן,
מֵאָז נְאוֹת עֻזָּהּ, יְשִׁיתֵם עָתָּה
בָּתֵּי קְבוּרָתָה בְּנָפְלָהּ שָׁמָּה.82
הִנֵּה פְתָאִים רֶגַע
יוֹרֵם, וְשָׁם יָשׁוּבוּ83
גַּם עִוְּרִים גַּם אִלְּמִים לָנֶצַח,
גַּם חֵרְשִׁים גַּם חַסְרֵי לֵב סֶלָה.
אַךְ זֶה מְעַט, אִם לֹא גְבַהּ־לֵב יִבֶז
כִּי־עַל־בְּנֵי נָבָל לְבַד יָסֹלּוּ
חִצָּיו נְתִיבָתָם וְשָׁם יִתָּמּוּ;
כִּי אֶת קְרִיאֵי שֵׁם וְיִקְרֵי נָפֶשׁ
יִבְחַר לְמִפְגָּע לוֹ, וּבִקֵּשׁ סֶלָה
לִירוֹת בְּחֵץ רִשְׁעוֹ וְכֵן יוֹרֵמוֹ.84
כִּי מִי חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ
יָעֹז וְיֹאמֶר לוֹ: הֲפֹךְ יָדֶךָ?
אַךְ מַה־לְּאַשְׁמָה חֵשֶׁק,
כִּי־אֶתְּנָה עָלָיו תְּלוּנוֹת אָיִן? 85
אִם בֹּעֲרִים בָּעָם מְתֵי אִוֶּלֶת
יִכָּשְׁלוּ בוֹ, לוֹ יְהִי הַפָּשַׁע?
הֵן רַק אֱמֶת אִתּוֹ וְאַהֲבַת חָסֶד.
חֶרֶב מְשַׁכֵּל הוּא מְדָנִים סֶלָה,86
שִׂנְאָה וְקִנְאָה יַהֲפֹךְ מִשֹּׁרֶשׁ.
אֶחָד יְסוֹד עוֹלָם, וּמִי כָמֹהוּ
בֵּין מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם אֲשֶׁר מִמָּעַל?
הוּא יַחֲזִיק מַלְכוּת וְיִירַשׁ עֶצֶר,
כִּי רַק בְּכֹחוֹ לָאֲחָדִים הֵמָּה.
בִּלְתּוֹ זְאֵבֵי עֶרֶב,
עֵת כִּי רְעֵבִים הֵם לְחוּמֵי רֶשֶׁף,
יִהְיוּ מְתֵי תֵבֵל,87 אֲשֶׁר גַּם יָחַד
אִישׁ אֵת עֲמִיתו יֹאכַל:
אִם גַּם בְּעוֹדוֹ, פּוֹרְחִים לַבֹּקֶר
רִיבוֹת כְּצִיץ שָׂדַי, קְרָב וָהֶרֶג.88
הֵן חָכְמוּ הִשְׂכִּילוּ
וַיֵדְעוּ מַה־הוּא, אֲשֶׁר שַׁלְהֶבֶת
אוֹתוֹ בְשֵׁם קָרָאוּ.89
הִנֵּה בְיוֹם קָרָה, בְּהַשְׁלִיךְ אָרְצָה
מוֹשֵׁל בְּעֹז עוֹלָם כְּפוֹר וָקֶרַח,
אָז כִּי בְלִבְנַת שֶׁלֶג
יִסְפֹּן פְּנֵי אַרְצוֹ אֲשֶׁר נִבְקָעוּ,
אָז כִּי תְסַמֵּר תַּחַת
מִכְסֵה בְגָדִים שַׂעֲרַת כָּל גָבֶר,-
מִכָּל מְגָדִים יֶעֱרַב90 לַנָּפֶשׁ
חֹם גַחֲלֵי אִשָּׁהּ, אֲשֶׁר בּוֹ תֶחִי.
הֵן כָּל אֲשֶׁר נֹאכַל, וְעַד־הַלֶּחֶם,
הִנֵּה יְלָדָיו הֵם; וּמֶה גַם־אֵלֶּה
כָּל מִפְלְאוֹת חָכְמָה, אֲשֶׁר חָפָרוּ
מִמַּעֲמַקֵּי דַעַת
אַנְשֵׁי תְבוּנוֹת, כִּי לְשַׁנּוֹת בָּמוֹ
יִצְרֵי בְרֵאשִׁית מֵאֲשֶׁר נוֹלָדוּ,
רַק לַהֲבוֹת אֵשׁ יַעֲשׂוּם גַּם־יָחַד.
תַּכְלִית וְסוֹף דָּבָר: לְבַד תּוֹעֶלֶת91
אֶל מוֹשְׁלָיו יִתֵּן, אֲשֶׁר יַנְחוּהוּ
כִּרְצוֹן לְבָבָם אַךְ בְּמִשְׁפַּט שֵׂכֶל.
הָאֵשׁ אֲבָל,92 אִם פַּעַם
הָסִיר גְּבוּל יֵצֵא, וְאָדוֹן אַיִן
עָלָיו וְיִסְגֹּר בַּעֲדוֹ, הֵן אֶלֶף
בָּתִּים וּמִבְצָרִים בְּשֶׁצֶף קֶצֶף
יִכְלֶה93 וְיָשִׂים אֵפֶר.
כֵּן אַהֲבָה וָחֵשֶׁק
אֶל לֹוֹבְשֵׁי בִינָה, חֲגוּרֵי שֵׂכֶל,
כִּי יִמְשְׁלוּ הֵם בּוֹ וְלוֹ הוּא בָמוֹ,
מַה־מִּדְּבַשׁ מָתוֹק, וּמַה־טּוֹב לָמוֹ!
כִּי יַאֲכִילֵם מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ,
גַּם מִבְּלִי יָגּוֹן וְשִׁבְרוֹן רוּחַ.
אַךְ אֵת כְּסִילִים נוֹחֲלֵי אִוֶּלֶת
כִּי לוֹ עֲבָדִים שָׁבוּ,
כִּפְרִיץ זְאֵבֵי עֶרֶב
יַכֵּם לְרַגְלָיו מִבְּלִי יָקוּמוּ.
"אִם כֵּן תְּלוּנוֹת אָיִן
עַל אַהֲבָה וָחֵשֶק;
כִּי עוֹבְדֵי אוֹתוֹ לְבַד אַרְשִׁיַע,
תַּחַת מְשֹׁל בּוֹ כַּאֲשֶׁר יָאָתָה.94
כֵּן אוֹתְךָ, עַרִי, הֲלֹא תַרְשִׁיעַ,95
כִּי נַפְשְׁךָ נָתַתָּ
תַּחַת עֲבוֹדָתוֹ, עֲבוֹדַת־פָּרֶךְ.
אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי, אֲבָל חָטָאתִי
כִּי הֶאֱמַנְתִּי לָךְ, מְעוֹן הָרֶשַׁע,
זוֹנָה נְצוּרַת לֵב, עֲדָה סוֹרָרֶת.
מִשְׁטַח חֲרָמִים אוֹרְבִים לַנָּפֶשׁ
אֶל־עִקְּבוֹתַי, בּוֹגְדָה, פָרַשְׂתְּ,96
וַתִּלְכְּדִי, וַתִּלְכְּדִי אִישׁ בַּעַר,
עִוֵּר וְעֵינָיו לוֹ, חֲסַר־לֵב פֶּתִי.
הֵן נָגְעָה עַד־כֹּה, מְשׁוּבָה סֶלָה,
מִרְמַת לְבָבֵךְ, כִּי (פְּלִיאָה מֶנִּי!)
מִיַּד יְמִינִי, בּוֹגְדָה, לָקַחַתְּ
חַרְבִּי וְקַשְׁתִּי, בַּל עֲרֹץ אוּכָלָה.
הִנֵּה בְדִמְעַת שָׁוְא וְאַנְחַת אָוֶן
מָה אֶל־כְּשָׁפַי יַעֲמֹד מִנֶּגֶד97
מִמִּסְגְּרֵי לִבִּי כְּבָר גָּנַבְתְּ.98
לוּלֵא חֲמָסֵךְ זֶה, הֲלֹא אַךְ רֶגַע
אוֹתָךְ כְּבָר הִשְׁחָתִּי,
מָה אֶעֱשֶׂה עוֹד? וַאֲנִי הָיִיתִי
עַתָּה כְּבָר נִדְהָם וְיָעֵף כֹּחַ,99
כִּי כָּל־כְּשָׁפַי, כָּל־קְסָמַי יָחַד
לֹא יוּכְלוּ לָהּ, אִם כְּבָר יוֹדַעַת
אֵיךְ תַּעֲמֹד נֶגְדָּם, וְלֹא יָרֵאָה.
הוֹי בּוֹגְדוֹת נָשִׁים, נְשֵׁי הָרֶשַׁע!
כִּי רַק לְבַבְכֶן, בָּז וְשׁוֹנֶא צֶדֶק,
אִוָּה לְמוֹשָׁב עָוֶל.
אִם נֶאֱנָחוֹת הֵן, וְאִם תִּבְכֶּינָה,
אַנְחַת לְבָבָן שָׁוְא, וּבִכְיָן אָוֶן.
אִם אַהֲבָה תַרְאֶינָה,
אֵיבָה לְבַד הֶן־הִיא, אֲבָל נִסְתָּרֶת.
מַרְאִית פְּנֵיהֶן כַּחַשׁ,
כָּזָב דְּבַר פִּיהֶן, יְמִינָן שָׁקֶר,
רַגְלָן בְּשָׁוְא יִנּוֹעַ,
מִרְמָה מְכַסּוֹת מֵצַח,
וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם.
אִם דּוֹבְרוֹת, אִם הוֹלְכוֹת תִּהְיֶינָה,
אִם שֹוֹחֲקוֹת, אִם סוֹפְדוֹת, אַךְ שָׁקֶר.
אַךְ עוֹד פְּרִי רִשְׁעָהּ עֲדָה אַשְׂבִּיעַ.
אִם לָהּ כְּשָׁפַי עַתָּה
לֹא יַעֲשׂוּ דָבָר וְלֹא יוֹעִילוּ –
אַךְ יוּכְלוּ לִי, כִּי בְּכֹחָם אַעַט
מִכָּל אֱנוֹשׁ בָּאָרֶץ,
בִּלְבוּשׁ מְעִילִי, תֹּקֶף.100
אָז כָּאֲרִי אֶתְהַלְּכָה אֵלֶיהָ,
אֶטְרֹף וּמִי יַצִּיל? וְאַשְׁחִיתֶנָּה,
בִּנְטוֹת סְבִיבוֹתַי וְאֶל־שָׁמָיִם,
בִּנְטוֹת וְהַשְׁפִּיל אֶל־שְׁאוֹל מִתָּחַת101
יָדִי בְעֹז מַקְלָהּ, וְחוֹבֵר חָבֶר.
מֵהַרְרֵי אֵימָה, מְקוֹם שָׁם קָבֶר,
מִשְׁכָּן לְכָל־נִקְשֶׁה וְצִבְאוֹת בָּלַע,
אַלְפֵי שְׂעִירִים בֹּאוּ,
לָשִׁית זְרוֹעוֹתַי מְכוֹנוֹת סָלַע.
תִּרְעַץ יְמִינִי כָּל־מְשַׂנְּאַי יָחַד,
יַפִּיל מְאוֹר פָּנַי עֲלֵיהֶם פָּחַד,
יִגְדַּל זְרוֹעִי עַז, וְלֹא כָמֹהוּ; 102
מֵהַרְרֵי אֵימָה שְׂעִירִים בֹּאוּ.103

תוכן העניינים

מגדל־עז או תמת ישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה