מגדל עוז על משנה תורה, הלכות תשובה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ג · הלכה ה
בשעה ששוקלין עד מרביעי ואילך: כתב הראב"ד ז"ל זהו מן הערבוב וכו'. זה הוא עיקר הדברים ואין הפרש בגמרא בין יחיד לצבור ולא ידעתי מאין הוציאו עכ"ל: ואני אומר כי ר"מ ז"ל לא ערבב אבל תיקן ונזהר יפה וכתב מראש הפרק עד תוהא על הראשונות סתם משום דשייכי בכל ענין וכבר כתבתי במקומן, וסמוך לזה ביאר כשם ששוקלין עונות אדם וזכיותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה כו' כדרבי כרוספדאי וכמו שביארתי בפירוש דבריו עד שיאור היום. ועתה חזר וכתב סתם בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו כו' עד מרביעי ואילך כמו בתחלת הפרק דשייכי בכל ענין ובכל זמן ששוקלין בין בר"ה ובין בשעת מיתה לדעת באי זה דרך מוליכין אותו בין ביום הדין כדתניא בר"ה (דף ט"ז) שלש כתות הן ליום הדין וכו' וכתב כי אותן השתי עונות ראשונות אינן נחשבין לו כדר' יוסי בר' יהודה מדכתיב פעמים שלש עם גבר אלא א"כ רבו עונותיו כדר"כ. וכן חיברן ר"י אלפס ז"ל פ"ק דר"ה סמוכין זה לזה וכן פירש דתנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכן היא המדה בפירוש קבלתו ואחרי כן כתב תשובת גאון ז"ל בפירושו וחילק בין יחיד לצבור כדאיתא בגמרא להדיא סוף יומא (דף פ"ו) מקרא דעל שלשה פשעי ישראל כו' דגרסינן תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר אדם עובר עבירה כו' עד שנאמר על שלשה פשעי ישראל כו' ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר מאי ואומר וכ"ת ה"מ בצבור אבל ביחיד לא תא שמע הן כל אלה יפעל אל פירוש וכי תימא דוקא בצבור מוחלין לפי שרחמי צבור מרובין אבל ביחיד לא ת"ש הן כל אלה שהוא אף ביחיד וגם ליום הדין צבור כיחיד נדונין כדאיתא ריש מסכת ע"ז (דף ב') מדכתיב לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דמלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין. ואם הראב"ד ז"ל יש לו גירסא ופירוש אחר לא ידעתי וכד"ן:
הבינונים אם עד לעוה"ב. פ"ק דר"ה:
וכן כל הרשעים עד כיהויקים. הכל פרק חלק שם (דף ק"ב) :
והמוסרים עד ערלתו. פ"ק דר"ה שם: