מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ז · הלכה א
הנותן מעות לחבירו עד בלבד נוטל. מציעא פרק המקבל והביאו ר"י אלפס ז"ל בהלכותיו פרק איזהו נשך והביאור פרק ששי:
וכן אם התנו שיטול המתעסק רביע השכר ואבד הממון כולו משלם הרביע כולו שהוא בתורת מלוה וכו' עד שכבר ביארנו: כתב הראב"ד ז"ל בזה לא כיון שמועותיו וכו': ואני אומר גם בזה מחלוקת של סברא היא לפי ההלכה פרק איזהו נשך ואין להכריע בה לפי מה שהקדמתי ומ"מ תמה אני ממ"ש בהשגות בשם הראב"ד ז"ל כל מה שישאר כו' וזה מתעסק בו כו' ראוי כו' וכי במה זכה בריוח הזה ומאין בא לו והלא הפסיד ולבי אומר לי שלא יצא מפי הראב"ד ז"ל אלא אחרים כתבו על שמו וחשבו כן לפי מה שחלק על ר"מ ז"ל פ"ו בתרי תלתי אגרא ופלגא הפסד וכבר כתבתיה שם שצריך דקדוק והעמל שחלק בין חמשה למאה אינו טעם כי המתעסק הוא שקנה ומוכר בסחורה ולפעמים יהיה הטורח מועט ומשתכר הרבה כמי שקונה ומוכר מרגליות וכיוצא בהן ולפעמים יטרח הרבה ומשתכר מעט כמו שמשתכר בנאדות של יין ושל שמן וכלי זכוכית וחרס ומה שלא חילק התלמוד אין לנו לחלק בו כאשר כתבתי כמה פעמים שלכך קראו משנה תורה גמרא ולא סברא: