מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ב · הלכה ב
בית שיש לו פתחים וכו' עד כנגד פתחו: כתב הראב"ד ז"ל לא אמרו בגמ' וכו': ואני אומר אין הטעם משום תיקון אלא משום גלויי דעתא דכיון שנפתח הפתח האחד מגלה דעתיה דבההיא ניחא ליה ויש לי ראיה גדולה לדבריו של ר"מ ז"ל שהרי פ"ק דבב"ב גמ' מתניתין דאין חולקין את החצר כו' לגבי פרץ את פצימיו בני מבוי מעכבין עליו גרסינן א"ל אביי לרבא תניא דמסייע לך בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות בית סתום אין מטמא כל סביביו פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו ע"כ והיא הלכה פסוקה וגם ר"מ ז"ל פסק דין הפצימין בזה הפרק אלמא מדמי טומאה לחלוקה ואילו לגבי טומאה אם ייחד לו פתח מצלת על הפתחים כולן דתנן במסכת אהלות המת בבית ולו פתחים הרבה כולן טמאין נפתח אחד מהן הוא טמא וכולן טהורין חישב להוציאו באחד מהן או בחלון שיש בו ארבעה על ארבעה טפחים הציל על הפתחים כולן כו' עד היה סתום ונמלך לפתחו ב"ש אומרים כשיפתח ארבעה טפחים וב"ה אומרים כשיתחיל ע"כ וקיימא לן כב"ה בהא וכסתם מתניתין קמייתא וכ"כ הר"מ ז"ל ריש פ"ח דהלכות טומאת מת וגם אני ביררתי שם כל הצורך אלמא יחודו מפקיע הטומאה משאר פתחים ה"נ יחודו מפקיע ארבע אמות של פירוק משא משאר פתחים: