מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק א · הלכה ג
אחד השוכר מחבירו מקצת חצר כו' עד חולקין: כתב הראב"ד ז"ל וגם זה הדין נפשו אותה וכו': ואני אומר גם בזאת אטו דידיה היא מרביה קבלה שפירש כן גבי הא דתנן פרק גט פשוט ומייתי לה פ"ק דבתרא בשמעתין דגוד או איגוד שני אחים עשיר ועני שהניח להם אביהם מרחץ ובית הבד אם עשאן לשכר השכר לאמצע כו' אלמא שכירות הוא ופשטינן מיניה ועוד נ"ל סיוע לזאת הסברא דאמרינן כדרך שאמרו בלקוחות כך אמרו בשכירות ועוד דבב"מ פרק הזהב (דף נ"ו) גמרא מתניתין דאלו דברים שאין להם אונאה כו' גרסינן בעי ר' זירא שכירות יש לה אונאה או אין לה אונאה א"ל אביי ממכר אמר רחמנא והאי ביומיה מכירה הויא ע"כ והכי סלקא שמעתא לדברי הכל דהא ליכא מאן דפליג עליה וכ"פ גם ר"ח ז"ל ריש פ"י דהלכות שכירות ופי"ג דהלכות מכירה ותו לא מידי: