אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכירות· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק ט · הלכה ח

הלכה ג

השוכר את הפועל להביא שליחות ממקום למקום וכו' שכרו להביא קנים לכרם כו' שכרו להביא כרוב עד וכן כל כיוצא בזה: כתב הראב"ד ז"ל כן הוא לשון התוספתא וכו': ואני אומר שזה הלשון לא יצא מפי הראב"ד ז"ל דכי מעיינת בה שפיר בההיא שמעתא משכחת לה בשמעתא קמייתא בההיא פירקא ומיתניא לגבי חזרו זה בזה והטעו זה את זה דאמרינן להדיא ואיבעית אימא חזרו נמי הטעו קרי ליה דתניא השוכר את האומנין והטעו את בעל הבית או בע"ה הטעה אותן אין להם זה על זה אלא תרעומות בד"א בשלא הלכו חמרים אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה פועלים ומצאו שדה לחה נותנין להן שכרן משלם אבל אינו דומה הבא טעון לבא ריקן וכו' ושקיל וטרי עלה טובא ומסיק לה בתרי לישני ולישנא בתרא דהוא עיקר מסיק הא דסיירוה לארעא מאורתא הא דלא סיירוה לארעא מאורתא וכן הלכתא וכן הביאה ר"י אלפס ז"ל בהלכות וזאת כבר פסקה ר"מ ז"ל בדקדוקים המפורשים בה בגמרא למעלה בזה הפרק נקודה בנקודה על סדר הגמרא ומיירי בדבר שדרך הפועלים ובעל הבית לתת לב על אותה המלאכה אי אתיא אי לא כגון תבואה וכיוצא בה אבל זאת ההלכה שבתוספתא מיירי בדבר שאין להם לפועלים לב עליה כגון להביא שליחות או קנים לכרם שזה דרך בע"ה לידע ולא דרך הפועלים כלל ולפיכך נותן להם שכרם משלם ואינו מנכה להם כלום שהרי הם כבר בטלו ממלאכתן ואמרי ליה לבעל הבית הוה עבדינן הכא באגרין דהוה ניחא לן מטורח הדרך ומלענות בדרך כחנו וכח חמורנו וזה פשוט:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה