מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק כח · הלכה טו
הגיע להר עד שטעה ביותר על זה. הכל פ' כיצד מעברין (דף נ"ח):
לפיכך אם ריבה וכו' עד אין שומעין לו: כתב הראב"ד ז"ל אני מוצא או ד' מאות או שש מאות עכ"ל: ואני אומר כבר נשאלה שאלה זאת ממני מארץ מצרים והשבתי בה באורך אך בחבור הזה אין לי לצורך להאריך אלא לקצר. ודע כי הלכה זו מבוררת כשמש פרק כיצד מעברין בברייתא דטבלא מרובעת עד דאסיקנא שנמצאו תחומים משתכרין שמונה מאות אמה לכאן ושמנה אמות אמה לכאן וכו' עד דמפרש לה אביי משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי ופירשה רש"י ז"ל פירוש ארוך ומבואר ואכתבנו בקצרה כי בראותך עיר עגולה של אלף וארבע מאות וכ' ושמנה מאות ובאת לרבעה תצטרך להוסיף עליה אלפים ושמנה מאות וששה וחמשים חומשין כדקיימא לן כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והחומשין האלו עולין חמש מאות ושבעים ושתים אמה. ועתה ראה כי כשתתן תקע"ב תוספת אלכסון הריבוע על האלף ותכ"ח שהיו בידך ממדת שטח העיר נשכרת במהלך תחום שבת תקע"ב אמות מחמת זה האלכסון והם הם התק"פ אשר כתב ר"מ ז"ל ואפשר שטעה הממעיט והחסיר מפני שלא מדד מאלכסון הריבוע אלא מן העיגול והעדיף אותן המרבה שהיה פקח ומדד מן האלכסון כפי ההלכה. והשמונה שהוסיף ר"מ ז"ל על פירש"י ז"ל הם דקדוקי המשהויין שעולה האלכסון יותר מתרי חומשי על ריבוע האמה ורבותינו ז"ל לא הקפידו בזה לפי שהוא דבר מועט ביותר ואין כל אדם יכול לעמוד עליו אך ר"מ ז"ל מאחר שנתחכם בחכמת התשבורת עמד וצירף כל אותן המשהויין לחשבון שמונה אמות אלו הנה זאת תקרנוה כן היא: