מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק כו · הלכה י
וכן אם היה ניטל ואגדו עמו וכו' עד להוכיח עליו. סוף פרק כל הכלים:
כתב הראב"ד ז"ל אינו תופס לשון הגמרא וכו' או משום בונה עכ"ל: ואני אומר אדרבה הוא תפס לשון הגמרא דסוף פרק כל הכלים ופרק בתרא דעירובין והנני מפרשן זה אחר זה בעז"ה. אמר תחלה וכן אם היה ניטל ואגדו עמו זה כתירוץ רבא במעשה דר' טבלא דפריק ההוא ניטל ואגדו עמו ומאי דקאמר הוי תלי בעיברא דדשא אינו מעלה ולא מוריד ולא הזכירו אלא דעובדא כי הוה הכי הוה. ויש ספרים גורסין ניטל באגדו הוה והפירוש בשתיהן שוה לרוב המפרשים ז"ל דכיון שהוא ניטל באגדו כלומר שקשור בתלאי חזק שיכול לטלטלו לא חיישינן אם אינו קשור כלל לא בדלת ולא בעיברא שהוא הבריח הרי עשאו כלי ולכך מטלטלין אותו ונועלין בו שאגדו מוכיח עליו ואם אין שם אגד ואינו אגוד להוכיח עליו שהוא כלי אין מטלטלין אותו ואין נועלין בו כמ"ש ר"מ ז"ל בסוף דבריו והראב"ד ז"ל שתלה עיקר דבריו בבריח היינו משום עובדא דר' טבלא ונטה במקצת אחר דעת ר"י אלפס ז"ל ומורי הרשב"א ז"ל הסכים כר"מ ז"ל והביא ראיה מדלעיל בההיא שמעתא גבי נגר שיש בראשו קלוסטרא דאמרינן דאפילו למ"ד דקלוסטרא טפלה לנגר אי ניטל באגדו שרי אלמא בעי מידי אחרינא ומה שתלה עיקרו בדלת זהו כמו ששנינו בברייתא ר"י אומר אף זה במדינה מותר אלא איזהו נגר הנגרר שבמדינה אסור שאינו לא קשור ולא תלוי ושומטו ומניחו בקרן זוית ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"י בנגר אמר רבא והוא שקשור בדלת כלומר דר"י גופיה לא שרי נגרר אלא בקשור בדלת אבל נגרר הקשור בעיברא דדשא לא דלא מוכחא מילתא כולי האי וכן הסכימו רבים וגדולים וגם מורי הרשב"א ז"ל. והראב"ד ז"ל פירש משום דאם הבריח נשמט כולו מן הפתח בשעה שנפתח ומונח בקרן זוית הרי הנגר כמו כן מונח בקרן זוית והרי הוא מוקצה ואם אותו הבריח עובר בקיר הפתח וגם הוא כמו כן אין דינו כנגרר אלא כמונח לפי שאין הבריח משמש כלום ביום לפיכך הנגר התלוי אינו מוכן על ידו ע"כ תורף פירושו. והקשה עליו מורי הרשב"א ז"ל כי לדבריו אם החבל שהוא קשור בו בדלת ארוך עד שלא יהא הנגר נגרר אחר הדלת בשעה שהוא פותח ונועל גם זה אסור והחלוק הזה לא נתפרש בגמרא אלא ודאי כמו שפירשתי וכן סוף פרק כל הכלים דאמרינן בין תלוי בין שאינו תלוי והוא שקשור קשור בדלת קאמר שיהא חזק ואמיץ ויוכל להעמידו וכן משמע בירושלמי דפרק כל הכלים דגרסינן רבי יוסה בעא קומי רבי ירמיה היך עבדין עובדא אמר ליה מן מה דמר רבי יוחנן משכני אלפיי והראני נגר משל בית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי הדא אמרה כר"י עבדין עובדא עד שיהא קשור בדלת ר' ינאי חמוי דר"מ עד שיהא קשור בדבר שהוא יכול להעמידו ע"כ. ומוכיח שם דהלכה למעשה כר"י ולא כרבי ינאי וקשור דוקא בדלת קא בעינן כדברי ר"מ ז"ל דגרסינן התם א"ר יוחנן אתיא יחידאה דהכא כסתמא דתמן ויחידאה דתמן כסתמא דהכא. פי' יחידאה דהכא ר"א דפקק החלון כסתמא דנגר הנגרר ויחידאה דנגר הנגרר דהוא ר"י כסתמא דחכ"א בין כך ובין כך פוקקין בו וכן פר"ח ז"ל הלכה למעשה כר"י והוא שקשור בדלת וכדברי ר"מ ז"ל. ומה שכתב היה הנגר נשמט וכו' זהו מדגרסינן בעי ר' זירא נקמז מהו א"ר יוסף מאי תבעי ליה לא שמיע ליה הא דתניא נקמז מותר נשמט אסור. הנה עיניך רואות כי לשון הגמרא לשונו וחיבר דבריו בקוצר: