אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק כו · הלכה טו

הלכה יד

אוצר של תבואה עד לקבוע בית המדרש: כתב הראב"ד ז"ל זה המחבר מזכי שטרא לבי תרי הוא שמפרש משנתנו כרב חסדא וכשמואל עכ"ל: ואני אומר תמה אני אם פה קדוש של רבינו הראב"ד ז"ל אמר דבר זה דאי כרב חסדא הא לא שרי לפנויי אלא ארבע מחמש וחמש מאוצר גדול ומאי אבל לא את האוצר שלא יתחיל באוצר תחלה ואילו ר"מ ז"ל התיר למעלה להתחיל תחילה ולהסתפק כרצונו וגם בכאן לא אסר אלא אם כן התחיל לפנותו לגמרי והיינו לגמרי כדשמואל דקאי כר"ש וכדפסק ר"י אלפס ז"ל בהלכות. והנני כותב לך בקצרה תורף הגמרא למען תשכיל דגרסינן ריש פרק מפנין (דף קכ"ו) ושמואל אמר ד' וה' כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא נמי מפנה כלומר אפילו יותר מד' וה' מפנה ויסתפק די ספוקו ומאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כלומר דילמא אתי לאשוויי גומות אבל אתחולי מתחלינן ומני רבי שמעון היא דלית ליה מוקצה ע"כ ולגבי תבואה צבורה נמי גרסינן ת"ר תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מערב שבת מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר"ש ורבי אחא מתיר ומתמהינן כלפי לייא כלומר אדרבה ר"ש מתיר ופרקינן אימא דברי ר' אחא ור"ש מתיר אלמא אוצר ותבואה צבורה דינן שוה ומותר לר"ש דקי"ל כותיה. ואחרי כן כתב כל ההלכות שבפ' זה כפי הברייתות והסוגיא שבראש פרק מפנין כהוגן וכשורה. ואולי בספר שהגיע ליד הראב"ד ז"ל היתה וי"ו יתירה וכתוב בו ולפנותו כאשר היה בספר שהגיע לידי עד שבדקתי בס' המוגה מכתיבת ידו של ר"מ ז"ל ומצאתיו בלא וי"ו אסור להתחיל בו לפנותו כמו שביארתי דבריו כי לגמור אסור וכדשמואל וזה נכון. שוב מצאתי לרמב"ן ז"ל בספר המלחמות שהסכים כדברי:

וכיצד מפנין עד תבלין. פרק מפנין ומקצת מייתי פרק נוטל:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה