מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק כה · הלכה טז
נוטל אדם עד האבן בידו. ריש פרק נוטל (דף קמ"א) ופרק כירה (דף מ"ג):
כלכלה שהיתה נקובה עד נעשית כדופן. ריש פרק נוטל:
היתה הכלכלה וכו' עד לא גזרו: כתב הראב"ד ז"ל אני לא מצאתי כן בגמרא כו' ולא יצטרך לטלטל האבן עם הכלכלה: ואני אומר כבר אמרתי פעמים רבות כי ר"מ ז"ל לא חיבר הדברים שיכולין להתחדש מדקדוקי התלמוד ומהקושיות והתירוצים לפי שזו הדרך ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים אלא כיון לקצר פסקי התלמוד המבוררין בו ולכך קראו משנה תורה וכיון יפה בזה הדין השנוי במשנה ראשונה דפרקין נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה פירש כלכלה סל של פירות והוצרך לפרש כלכלה זו מה טיבה וע"כ הקשה לבררם ואמאי תהוי כלכלה בסיס לדבר האסור כלומר ויהיה אסור לטלטלה ופריק אמר רבב"ח א"ר יוחנן הכא בכלכלה מלאה פירות עסקינן וחזר והקשה ונשדינהו לפירות ונשדייה לאבן ונינקטינהו ופריק כדאמר ר' אלעזר א"ר יוחנן בפירות המיטנפין כלומר רטובים כגון תאנים תותים וענבים כמו שפירש ר"מ ז"ל וכן פירש רש"י ז"ל. למדנו כי המשנה מדברת להתיר כלכלה מלאה פירות המיטנפין כדברי ר"מ ז"ל. ומה שהוקשה לראב"ד ז"ל בלשונו מפני שכתב ז"ל בלשונו שאם ינער הפירות והיא קושיא הבאה אחר זה חלילה כי ר"מ ז"ל לא כיון לכתוב אלא לשון עברי מובן לכל שהוא לשון השלכה בארץ לשון עברי כמו שדייה בלשון תרגום כדכתיב וינערו רשעים ממנה (איוב ל״ח:י״ג) וכן דקדק לשונו ז"ל יטנפו בארץ עוד בא התלמוד מצד אחר והקשה ולינערינהו נעורי ופרש"י ז"ל כלשון הראב"ד שהוא מצד אל צד בתוך הכלכלה ותירץ אמר רב חייא בר אשי אמר רב הכא בכלכלה פחותה עסקינן כלומר שנפחתה וחסרה עד שנעשה בה נקב דאבן עצמה נעשה דופן לכלכלה ע"כ. והקדים ר"מ ז"ל זאת המסקנא האחרונה ואיחר הראשונה לגלות דעתו כי לא היתה כוונתו כאשר דן לשונו הראב"ד ז"ל ויהיה לשון מובן לעין ואעפ"כ השיבו עליו ומ"מ הדקדוק שדקדק ראב"ד ז"ל אמת ויציב הוא וגם ר"מ ז"ל יודה בו אבל לא רצה לכתבו מן הטעם שכתבתי: