מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק כא · הלכה כו
אין נותנין חמין כו' עד מפני שהוא כרטיה. פרק ר"א דמילה (דף קל"ד):
רטיה שפירשה על גבי כלי מחזירין אותה. פרק המוצא תפילין (דף ק"ב):
ואם פירשה ע"ג קרקע אסור להחזירה. כתב הראב"ד ז"ל כל זה שבוש אלא מחזירין אפילו מעל גבי קרקע עכ"ל: ואני אומר ח"ו אלא הוא פסק כדעת רב אלפס ז"ל פ' בתרא דעירובין גמרא מתניתין דמחזירין רטיה במקדש דת"ר רטיה שפירשה מעל גבי מכה בשבת מחזירין אותה בשבת ר' יהודה אומר הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה וגרסינן עלה אמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל על גבי קרקע דברי הכל אסור להחזירה. וכתב ר"י אלפס ז"ל בהלכות פ' ר"א דמילה דלית הלכתא כר"י אלא כת"ק ופ' בתרא דעירובין כתב וקי"ל כת"ק אע"ג דאמר רב יהודה הלכה כר' יהודה לית הלכתא כוותיה דהא רב אשי דהוא בתרא עבד עובדא כותיה דת"ק דאמרינן אמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמיה דרב אבא נפלה ליה אבי סדיא ואהדר ואמרי ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע ד"ה אסור להחזירה ואמר רב יהודה הלכה כר"י ואמר לי לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי עכ"ל. כלומר לא סבירא לי הא דאמר רב יהודה הלכה כר"י אלא הלכה כת"ק. ובאמת אני אומר דבשפירשה על גבי כלי פליגי ובהא הוא דשרי ת"ק וקי"ל כותיה ומש"ה אהדרתה וכמוהו הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל וגם הר"ז בעל המאור והרמב"ן ז"ל ואם הראב"ד ז"ל ראה לפירש"י ז"ל שפירש כי רב אשי אדרב חסדא קאי כלומר לא סבירא לי מאי דאמר רב חסדא דבפירשה ע"ג כלי פליגי אלא אפילו פירשה ע"ג קרקע פליגי ושרי ת"ק דקי"ל הלכתא כוותיה אבל פירשה ע"ג כלי אפילו ר"י מתיר כבר הקשו עליו רבותינו בעלי תוס' דא"כ אמאי קתני בברייתא לר"י הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה ליתני פירשה על גבי כלי דשרי ר"י ומכ"ש שמעינן דשרי בהוחלקה דעדין לא פירשה אלא מדנקט הוחלקה משמע דוקא הוחלקה שלא זזה ממקומה הוא דשרי ר' יהודה הא אם פירשה וזזה ממקומה אפי' ע"ג כלי קא אסר ר"י. וזה טעם נכון לקיים הפירוש הראשון וכן הסכים מורי הרשב"א ז"ל:
ומניחין רטיה ע"ג מכה עד שמא ימרח. פרק המוצא תפילין (דף ק"ב) וגם פ' חלק מקצתו: