אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק יז · הלכה לה

הלכה לג

אכסדרה בבקעה וכו' עד והזורק מר"ה לתוכה פטור. פרק כל גגות:
כתב הראב"ד ז"ל זה שבוש: ואני אומר פה קדוש יאמר דבר זה והלא זה מפורש פרק כל גגות גמ' מתני' דחצר שנפרצה דגרסינן אתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם וקי"ל הלכתא כרב ואם דעתו לומר דהא קי"ל ג' מחיצות דאורייתא וכ"ש דפי תקרה יורד וסותם ומעתה אמאי פטור הזורק לתוכה וכמו שהקשה לגבי מבוי שהכשירו בקורה זה כבר תירצו אותה רבותינו הראשונים ז"ל לעיל גבי מתני' דחצר שנפרצה לר"ה דאסיקנא בפלוגתא דר' אליעזר ורבנן ומרה"ר לתוכה פטור ותמיה להון ז"ל דהא איכא ג' מחיצות וקי"ל פ"ק דג' מחיצות דאורייתא להיות תורת רה"י עליהן וא"כ אמאי פטור ותירצו דהתם במבוי הפתוח לכרמלית אבל בפתוח לרה"ר פטור וכן כתב מורי הרשב"א ז"ל וכן נ"ל מלשון הגמרא דאמרינן אכסדרה בבקעה ובקעה כרמלית היא כדאיתא פ"ק בברייתא דד' רשויות לשבת ודין זריקה איתא להדיא פ"ק דעירובין גמרא מתניתין דהכשר מבוי בשמעתא דלשון ים דמבוי שהכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור דאע"ג דשקלינן וטרינן עלה טובא ואסיקנא כדכתיבנא לעיל פשטא דכולה סוגיין הכי איתא ועיקר תלמודא הכי ס"ל וטעמא רבה איכא דהא בין קורה בין תקרה אנן סהדי דלאו סתימה היא כלל ואפילו במקצת ולא דמיא ללחי דהוי סתימא במקצת ולכך נגעו בו משום מחיצה אבל קורה אינה אלא משום היכר וכדרבא והם אמרו והם אמרו וכמ"ש בזה הפרק ולפיכך הזורק פטור אבל אסור ככל פטורא דשבת וזהו דעת ר"מ ז"ל על נכון שכתב על זה הדין ונתן טעם על זה הלשון והזורק מרה"ר לתוכה פטור כזורק למבוי סתום שיש לו קורה עכ"ל. וכן מצאתי בספר המוגה בחתימת יד ר"מ ז"ל ושמא אם היה כתוב כן בהעתקת ראב"ד ז"ל לא היה אומר על ר"מ ז"ל שהיה משתבש ולכן סמך לו בסידור דבריו ז"ל זה הדין שבאותה השמועה:

בית או חצר שנפרץ כו' עד לטלטל בכולו: פרק כל גגות (דף צ"ד) בשמועה הנזכרת בסמוך:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה