מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק יג
הלכה א
אין המוציא עד כדרך המוציאין. פ"ק דשבת (דף ב'):
וכן מי עד מקום ד'. פרק בתרא דמס' עירובין (דף צ"ח צ"ט):
מי שהיה עומד עד פטור. פ' בתרא דמס' עירובין (דף צ"ט) ופ"ק דמס' שבת (דף ה'):
הלכה ד
היה עומד באחת עד ולא עקר פטור. פ"ק דמס' שבת, וסוף הדין מוזכר עוד פ' המצניע (דף צ"ב צ"ג):
לפיכך מי וכו' עד בארץ וחייב. פ' המצניע:
היה עומד באחת עד שיעמוד לנוח. פ"ק דמס' שבת (דף ג' ד'):
וכן מי שהיתה חבילתו עד וזורקה. שם פרק בתרא:
הלכה י
עקר החפץ עד עוקר הוא. פ"ק דשבת:
עקר חפץ מזוית עד בלא הנחה. פ"ק דשבת (דף ה') ובפ' עושין פסין:
הזורק חפץ עד שנתכוין לה. פ"ק דשבת ופ' הזורק (דף ק"ב):
לפיכך אם נתכוין וכו'. פרק המוצא תפילין (דף צ"ב):
הלכה יד
הזורק חפץ עד ולא הניח. פרק הזורק:
הזורק ונחה עד בשעת עקירה. פ"ק דשבת:
הזורק מרה"י עד שכנגדו פטור. הכל פ' הזורק:
הלכה כ
שכח ופשט עד שתחשך. פ"ק דשבת:
המתכוין לזרוק עד סוף הפרק. פ' הזורק: