מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ט · הלכה ד
אחד נתן עד משום מבשל: כתב הראב"ד ז"ל בגמרא מוקי לה בקדרה חדשה ומשום לבון רעפים נגעו בה: ואני אומר איני מבין מה בא לחדש הראב"ד ז"ל בלשון זה כי ההלכה פשוטה היא במסכת ביצה פ' המביא כדי יין (ד' ל"ד) גמרא מתניתין דאין מוציאין את האור ותלמוד ערוך הוא לתירוץ הברייתות דקתני בחדא אחד מביא את האור וכו' עד כולן חייבין ובחדא קתני האחרון חייב וכולן פטורין ומפרקינן להו לא קשיא הא דאייתי אור מעיקרא הא דאייתי אור לבסוף. ואם רצה לתפוס עליו מפני שכתב סתם ולא הפריש בין חדשים לישנים כריש לקיש הא ודאי לאו קושיא היא ושפיר עבד ר"מ ז"ל דר"ל לא אתא אלא לאשמועינן עובדא דשופת את הקדרה מאי מעשה קא עביד דשייל תלמודא בכולהו בשלמא כלהו קא עבדי מעשה אלא שופת את הקדרה מאי מעשה קא עביד ומהדר אמר רשב"ל הכא בקדרה חדשה עסקינן ומשום לבון רעפים נגעו בה ופירש"י ז"ל בקדרה חדשה ריקנית ומכוין לחסמה ונגעו בה משום הך גזירה גופה שאסרו לבון רעפים ואסרו גם בזו וגרסינן בסמוך לזה תנור וכירים חדשים הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר אבל אין סכין אותן שמן ואין טשין אותן במטלית ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ופי' רש"י ז"ל שמתקשין ע"י הצונן. ופי' דקתני תנור וכירים חדשים וכ"ש ישנים למדנו כי החדשים והישנים שוין הן כדברי ר"מ ז"ל. וגם לזה כיון ר"י אלפס ז"ל שהשמיט כל אותה סוגיא ודברי ר"ל חוץ מברייתא זאת אחרונה שהבאתי גילה דעתו כדעת מסדר התלמוד בסמיכת הברייתא ההיא לדברי ר"ל כדאמר כי דבריו של ר"ל הן בכלל זאת דברייתא והכל משום איסור בשול כדברי ר"מ ז"ל וגם בעל המאור לא השיג על ר"י אלפס בהשמטתו זאת מלמד שהסכים לדעתו. וכן מצאתי בירושלמי דגריס האי מאן דשחין חסף חייב משום מבשל פירוש דשחין שמחמם כלי חרס מלשון שחין וגם ר"ח ז"ל כן פירש וחייב משום מבשל מפני שמחזק את הכלי והדין עמו דהוה ליה כמאן דשדא סיכתא לאתונא דחייב משום מבשל ומיפרשא טעמיה דלשרורי מנא קא מיכוין נמצאו דברי ר"מ ז"ל כדברי ר"י אלפס ובעל המאור ורש"י ורבותינו בעלי התוס' ור"ח והירושלמי והבבלי שוין: