אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק ו · הלכה יב

הלכה ז

פוסק עד בשבת. פרק לפני אידיהן (דף כ"א) :
כתב הראב"ד ז"ל דבר זה לא נהיר וכו' דומה לקבלנות, עכ"ל: ואני אומר הרי אינו בא עמו לחשבון בכל יום והואיל וכן מה לנו אם משתרש הא אמרי ספ"ק דע"ז ואם התנו מתחלה מותר מאחר שלא באו לחשבון ואם באו לחשבון אסור אלמא בחושבנא תליא מילתא ולא בהשרשה. וכן נמי משמע בירושלמי דספ"ק דמסכתא ע"ז ובסוף פ"ק דמסכתא שבת דגרסינן התם האומנין העושים מלאכה לישראל בביתו של ישראל אסור בבתיהם מותר אמר רשב"א בקבולת מותר בשכיר אסור פי' בשכיר יום בד"א בתלוש אבל במחובר בין כך ובין כך אסור ואם היתה עיר אחרת בין כך ובין כך מותר. ומאי בין כך ובין כך בין בתלוש בין במחובר ובלבד שיהיה על ידי קיבולת אר"ש בן ביסנא הלכה כרשב"א בשבת ובאבל ובע"ז אלמא בבתיהם או בעיר אחרת מותר ואע"ג דקא משתרש ועוד דפ"ק דשבת קי"ל כב"ה דאמרי נותנים כלים לכובס נכרי ועורות לעבדן מע"ש ואע"פ שעושה הנכרי מלאכה בשבת ואין לחלק בין תלוש למחובר כדמשמע סוף פ"ק דמסכת ע"ז ועוד דאמרינן במ"ק פרק מי שהפך את זיתיו מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אלמא להשרשה לא חיישינן. ומ"ש הראב"ד שאין זה דומה לקבלנות מ"מ חכיר הוא שהוא שכיר שנה או שתים שדינו כקבלן כדאמרינן להדיא במ"ק אבל האריסים והחכירים והקבלנין הרי אלו יעשו והכי מסיק לה תלמודא אלמא שוים הם וכן הסכים רבינו ברוך בעל התרומות ורוב רבותינו בעלי התוס' ז"ל. שוב מצאתי לרב ר' אהרן הלוי ז"ל שכתב כן בהלכות ע"ז שלו:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה