מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ז · הלכה ט
כל מלאכות וכו'. והותיר הרי זה מותר. זה כתב מכח אותה ברייתא דפרק מי שהפך את זיתיו ולא הזכיר בה הערמה מן הטעם שכתבתי בסמוך שכבר כתבו והלך בדרך רבו ור"י אלפס ז"ל שחייב אדם לומר בלשון רבו:
ועושין כל צרכי הרבים עד שישתו מימיהן: כתב הראב"ד ז"ל שהרבים צריכין להם וכו': ואני אומר לא ידעתי ולא ירדתי לסוף דעתו בהשגה זאת כי אם בא לפרש צורך הרבים כבר פי' ר"מ ז"ל אלא שבאולי לא היה בספר שהגיה ממנו מלת לרבים אלא וחופרים בורות שיחין ומערות כמו שמצאתי בנוסח השגותיו וא"כ טעות סופר היה וכבר בדקתי מאשר הוגה מכתיבת ידו וכן מצאתי כמו שהעתקתי כאן במלת לרבים ואם בא לפרש בין של צורך יחיד לרבים כבר כללו יפה וביארו ביאור יפה מאד בפרק שאחר זה. ומ"מ מה שמפרש הראב"ד אמת הוא וכן מוכחא סוגיין פ"ק דמ"ק גמרא מתניתין דראב"ע גבי ומתקנין את קלקולי המים וכן כתב ר"י אלפס ז"ל:
וכונסין מים לבורות עד להפקיר את הכלאים. פ"ק דמועד קטן (דף ב'):
ופודין את השבויין עד עבד עברי. בירושלמי:
ומטהרין את המצורע עד צרכי רבים הם. פ"ק דמ"ק: