מגדל עוז על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ט · הלכה טז
שתי נשים או שני פסולים אומרים כו' עד עורפין: כתב הראב"ד ז"ל גם זה שיבוש שלא אמרו וכו': ואני אומר מה אוסיף להציל הניצל והוא הציל עצמו ונמוקו עמו וז"ל שאפילו מאה נשים או מאה פסולים ועד אחד מכחיש את כולן הרי הן כעד אחד ועד אחד עכ"ל. ועתה אי שמים הלא כה דברי שכתבתי ופירשתי דעתו ושהוא סומך על לישנא בתרא דאיכא דאמרי שנסחתי בדין הראשון מה דשייך ובזה הדין שייך מאי דקא מסיים בה הכא במאי עסקינן כגון דאתאי אשה מעיקרא ותרצה לדרבי נחמיה הכי רבי נחמיה אומר כ"מ שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות ועשו שתי נשים באשה אחת כשני עדים באיש אחד אבל שתי נשים באיש אחד כי פלגא ופלגא דמי ע"כ והוא לשונו הצח כמעט אות באות שכתב הרי אלו כעד אחד ועד אחד עכ"ל. ועוד יש לו ראיה מדמהדר למשאל עלה לאלתר תרתי בפסולי עדות למה לי אמרינן מהו דתימא כי אזלינן בתר רוב דעות לחומרא אבל לקולא לא אזלינן קמ"ל ע"כ מה שראיתי בש"ס בבלי ובירושלמי גרסינן גידול בר מנימין בשם רב כ"מ שהכשירו עדות האשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש נתני (עד אחד אומר נטמאת ואשה אומרת לא נטמאת) נתני עד אחד אומר ראיתי את ההורג ואשה אומרת לא ראית תני דבי רבי כן תני בשם ר' נחמיה הולכין אחר רוב הדעות ופריך היך שתי נשים ואשה אחת עשו אותם כשני עדים ועד אחד ומשני הדא דתימר באשה ונשים אבל אם היו מאה נשים ועד אחד כעד ועד אינין עכ"ל הירושלמי. ועיניך תחזינה מישרים כי הוא לשון ר"מ ז"ל ונשארו בלא שיבוש: