אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק א

הלכה א

כל הורג נפש עד מיתתו בסייף. בסנהדרין פ' הנשרפין (דף ע"ו:):

הלכה ג

אב שהרג את בנו כו' עד הנקבה בגאולת הדם. בספרי פרשת שופטים ושוטרים:

הלכה ד

ומוזהרין בית דין שלא ליקח כופר כו' עד הוא יחניף את הארץ. בספרי ובכתובות פ' אלו נערות (דף ל"ז:):

הלכה ה

רוצח שהרג בזדון כו' עד שיגמר דינו בב"ד. בספרי פרשת מסעי ובמכילתא יכול יהרגו אותו כשהרג או משנאף ת"ל ולא יומת הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט. עוד שם הרי עדה שראתה אחד שהרג את הנפש יכול יהרגו אותו עד שלא יעמוד אצל ב"ד ת"ל ולא יומת הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט ע"כ:

הלכה ו

בד"א בשעבר ועשה עד או יסמו את עיניו עושין. בסנהדרין פ' בן סורר ומורה (דף ע"ד) ובספרי פ' כי תצא:

ואם אינן יכולין לכוין כו' עד שלא לחוס על נפש הרודף: כתב הראב"ד ז"ל בספרי קא דריש לה הכי: ואני אומר יישר כחו שלמדנו מקומו וגם שכבר פירשו ר"מ בס' המצות וז"ל ולשון ספרי במבושיו מה מבושיו מיוחד שיש לו בו סכנת נפשות והרי הוא בוקצותה את כפה כך כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה את כפה מלמד שאתה חייב להצילה בכפה מנין אם אין יכול להצילה בכפה הצל בנפשה ת"ל לא תחוס עינך ע"כ והרשום בכתב אמת ודאי בספרי פרשת כי תצא:

לפיכך הורו חכמים כו' עד וזהו טבעו של עולם. בסנהדרין פרק בן סורר ומורה (דף ע"ג):

הלכה י

אחד הרודף אחר חבירו להרגו עד חוץ מן הבהמה. בסנהדרין ס"פ בן סורר ומורה וסוף פ"ח דתוספתא דיבמות:

אבל הזכור מצילין אותו עד כמו שביארנו. ס"פ בן סורר ומורה (דף ע"ד) אתאמרא והבאור בזה הפרק:

הלכה יג

כל היכול להציל כו' עד סוף הפרק. פ' בן סורר ומורה (דף ע"ד) ולשון סיפרא מניין אם יודע לו עדות אי אתה רשאי לשתוק עליה ת"ל לא תעמוד על דם רעך ומניין ראיתו טובע בנהר ליסטים באין עליו חיה באה עליו שאתה חייב להצילו שנאמר לא תעמוד על דם רעך ע"כ:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה