מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ציצית· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק א · הלכה יד
תלה החוטין כו' עד העשוי. פרק קמא דסוכה (דף י"א) :
הטיל ציצית כו' עד פסולה היתה. פרק התכלת (דף מ"א) :
כתב הראב"ד ז"ל עיינתי בדבריו ולא מצאתי בגמרא וכו' דהאי לחודיה קיימא והאי לחודיה כו' עכ"ל: ואני אומר נמצא הוא כדבריו שפיר דהא באתקפתא דרב פפא הדרא קושיין לדוכתין וכן פירש"י ז"ל להא שמעתא פרק התכלת וגם רבותינו בעלי התוספות ז"ל האריכו בפירושה וכן הסכימו רובן. וגם בסנהדרין פרק הנחנקין לגבי זקן ממרא כל סוגיין הכי אזלא להדיא דכל המוסיף גורע ואע"פ שיש מסכימים עם הראב"ד ז"ל שאין המצוה גופה נפסלת בעבור חיוב המוסיף יש להם פנים אחרים וטענות כתובות חקוקות אצלינו בתוספות אבל לא מטעמו ואף אלו מועטים הם אבל רובם הסכימו כר"מ ז"ל כשיטתא דתלמודא דכל המוסיף גורע ומיפסלא ודכולי עלמא בעי כוונה להוסיף וכדאיתא בעירובין פרק בתרא. ור"י השיב בתשובה דעת אחרת בחילוק שאם נעשית המצוה כהלכתה ואח"כ הוסיף עליה בכוונה המוסיף עובר אבל המצוה לא מיפסלא אבל אם לכתחלה כיון ועשאה בתוספת איהו מיעבר עבר ומצוה גופה מיפסלא ויש לו על מה שיסמוך כמו שרשום פרק הנחנקין בשיטת התוספות. ובכל מקום ומקום שמזכיר ר"מ ז"ל כל מצוה ומצוה שאם הוסיף בה פסלה הסכמתי עמו חוץ מתוספת ההדס שלא ירדנו לסוף דעתו אנחנו ורבותינו ורבותם אבל אח"כ נתחדשה לי סברא שאיפשר שהוא מפרש הטעם בהדס שהוא מכוין לנאותו ואיסור מוסיף ליכא אלא אם כיון להוסיף כדאמר בתלמוד בכל הני דוכתי להדיא ור"מ ז"ל ביארו פרק תשיעי דממרים וגם כי מקודם שאלתי את פי מורי הרשב"א ז"ל על זה ואמר לי ששאל גם הוא לרבו המובהק ה"ר יונה הקדוש ז"ל ואמר לו שכבר שאלו ולא ידע טעמו רק זה דכל לנאותו כשר ולא נתיישב דעתו ודעתי בו. עתה ראיתי שהוא עיקר הדבר ודעתנו בו אמת ויציב ומי שירצה לעמוד על עיקר הדברים יעיין בהלכות הנזכרות ועומקו יבין כד"ן: