מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ה · הלכה יז
וכן האומר ראש עבד זה או לב חמור זה הקדש למזבח אינו חייב אלא בדמי ראשו ורואין אותו כמה שוה אותו אבר וכו' עד קדושת דמים הוא: כתב הראב"ד ז"ל כאשר עיינתי בדבריו וכו': ואני אומר מריה דאברהם אטו דידיה היא גמרא היא פ"ק דערכין (דף ד') דגרסינן ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים ומתמהינן למה לי קרא לא יהא אלא דמי דיקלא אילו אמר דמי דיקלא מי לא יהיב ומהדרינן אמר רב לומר שנדון בכבודו פירש"י ז"ל שנדון כלו אחר אבר אחד שכבודו תלוי בו שאם אמר דמי ראשי עלי נותן דמי כלו עכ"ל. וגורס סד"א נדר בערכך נפשות כתיב כל שישנו בערכין נדון בכבודו כל שאינו בערכין אינו נדון בכבודו (קמ"ל) אמר ליה אביי ודלא איתיה בערכין מי נדון בכבודו והתניא ראש עבד זה יהא הקדש הוא והקדש שותפין בו ראש חמור זה מכור לך משמנין ביניהן ראש פרה זו מכור לך לא מכר אלא ראשה (של פרה) ולא עוד אלא אפילו (אמר) ראש פרה זו הקדש אין לו להקדש אלא ראשה ואמר רבא דהא מזדבן רישא דתורא בי טבחא פירוש אבל ראש עבד וחמור אין דרכן לימכר הילכך לפלגא זבניה לפלגא אקדשיה והדר לאקשויי והא חמור ופרה ליתנהו בערכין ואין נדון בכבודו פי' דקתני הוא והקדש שותפים בו ולא הוי כוליה דהקדש ומהדר ליה רבא ולטעמיך תקשי לך עבד דאיתיה בערכין ואין נדון בכבודו פי' דקתני בריש הך ברייתא נמי הוא ואחר שותפים בו אלא לא קשיא הא בקדשי מזבח הא בקדשי בדק הבית פי' ברייתא בקדשי מזבח דלא חזי להקרבה ואינו נדון בכבודו ומתניתין דטומטום בקדשי בדק הבית דכיון דחזיא ליה פשטה קדושה בכולה וכדאסיקא לקמן ופ"ק דתמורה שאם הקדיש דבר שהנשמה תלויה בו נותן דמי כולו דהיינו נדון בכבודו והכי הילכתא כהך מסקנא וקי"ל כרבא לגבי אביי. הנה עיניך רואות כי פסק רבינו משה גמרא הוא וכמו שכתבתי כמה פעמים כי לכך קראו משנה תורה שלימד ארוכה בקצרה ולא חשש למקשים על לשונו, כי על התלמוד עינו, ועל מה שהשיב הארי, אמינא עני מארי, מכדי שותפי נינהו ורישא דהקדש הוא ושאר גופא דהדיוט ואם ניתן לידון לסרדיוט וחתך וקטע גופו אשר לא הקדישו מה שוה ראשו וכי נעדר גופו היכן הוא שותפו אלא ודאי רואין קאמר כמה שוה אם נמכר וכן עיקר וכמו שהוא פירש לעצמו וכן ר"מ ז"ל תלה הדבר ברואין לפי דעתו מפני שהן נערכים. תדע דקתני לגבי מכירה משמנין ולא קתני להדיא חולקין מכלל שאין דמיו קצובין ולא פשיטא לתלמודא בגויה מילתא פסיקתא והכי אזלא כולה סוגיין דבדמים תליא ויפה דקדק רבינו משה ז"ל: