מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק א
הלכה א
הערכין הם מכלל נדרי הקדש עד ככל היוצא מפיו יעשה. פ"ק דערכין (דף ו') ובפרק יש בערכין:
הלכה ב
מצות עשה לדון בדיני ערכין כו' עד לא פחות ולא יתר. בערכין פ' השג יד (דף י"ח) :
הלכה ג
וכמה הוא הערך עד ואינו חייב כלום. פ"ק דערכין (דף י"א) ופ' האומר משקלי עלי (דף כ') :
היה מבן אחד ושלשים כו' עד והנקבה עשרת שקלים. יש בערכין (דף ל"ג) :
הלכה ד
כל השנים האלה כו' עד בהלכות שקלים. פ' השג יד (דף י"ח) :
הלכה ה
טומטום ואנדרוגינוס עד אינו חייב כלום. בריש ערכין ובנדה פ' המפלת (דף כ"ח) :
הלכה ו
העכו"ם נערך אבל לא מעריך: כתב הראב"ד ז"ל פוסק כר"מ וכו': ואני אומר יפה פסק ר"מ ז"ל דכולה סוגיין פרק קמא דערכין (דף ה') כדרבא דאמר הלכתא דרבי מאיר מסתבר וטעמיה לא מסתבר והדר אמר וטעמא דר' יהודה מסתבר והלכתיה לא מסתבר ושקיל וטרי תלמודא לפרושינהו שפיר ואי לא דהלכתא כרבא דהוא בתרא לא הוה תלמודא מאריך בהכי ומה שהקשה הראב"ד משום דקים לן פ' מי שהוציאוהו ר"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה כבר הורו לנו בכולהו כללי רבותינו בעלי התוס' ז"ל דהיינו כי פליגי בסתמא דוקא אבל כי איכא אמורא דמסייע לאידך הלכתא כותיה ועוד דהא פ' בתרא דנזיר שקיל וטרי תלמודא אליבא דר"מ מההיא דפ"ק דערכין וכדברי ר"מ ז"ל:
כיצד עכו"ם שאמר כו' עד לפי שניו. פ"ק דערכין:
הלכה ז
העבד נערך כו' עד שנדר. סוף נזיר (דף ס"א ס"ב) ובספרי:
הלכה ח
אחד המעריך כו' עד בשוק. פ"ק דערכין (דף ב') ופרק יש בערכין (דף י"ג) :
הלכה י
והערכין כלם עד בדק הבית. סוף שום היתומים (דף נ"ד) :
הלכה יא
עכו"ם שאמר דמי עלי כו' עד הרי הוא כמת. פ"ק דערכין (דף ה') :
וכן מי שנגמר דינו עד שזה כמת. הוא בכתובות פ' אלו נערות (דף ל"ז) :
והמת אין לו כו' עד הרי הוא כמת. פ"ק דערכין (דף ז') :
הלכה יד
זה היוצא ליהרג כו' עד בהלכות נדרים. פ"ק דערכין:
הלכה טז
הערכין הקצובים כו' וכן כל כיוצא בזה. פרק השג יד (דף י"ח) :
הלכה יז
וצריך המעריך כו' עד הקדשות. סוף נזיר (דף ס"ב) ובנדרים ובכמה מקומות:
הלכה יח
האומר ערך עד ערך עשיר. פרק השג יד (דף י"ז) :
הלכה יט
האומר ערכי עלי עד שהוא שלשה שקלים. פ"ק דערכין (דף ד') :
הלכה כא
האומר ערכי עלי עד והעריך אותו הכהן. פרק השג יד:
כתב הראב"ד ז"ל עמידה בדין שהוזכרה בגמרא וכו': ואני אומר אנא מתניתין ידענא דגרסינן בערכין פ' האומר משקלי עלי (דף כ') גמרא מתני' דחומר בערכין כו' אמר ערכי עלי ומת יתנו יורשין ומתמהינן ש"מ מלוה על פה גובה מן היורשין ומהדרינן שאני הכא דמלוה הכתובה בתורה והדרינן לאקשויי שמעת מינה מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא ומהדרינן הכא במאי עסקינן בשעמד בדין ואסמכיה אקרא כדאיתא בספרא, ומה שהקשה הראב"ד ז"ל תמה אני על פשיטות קושייתו שאני רואה בערכין פ' שום היתומים ובגיטין פרק הניזקין ובבבא בתרא ובכמה מקומות דאין מלוה על פה גובה מן היורשין אלא באחת משלש דרכים או שחייב מודה בו וצוה עלה בחליו או שלא הגיע זמן החוב ליפרע עדיין או שנידוהו עד שיפרע ומת בנדויו וחדא מינייהו ליכא הכא ואם יש לו ראיות אחרות לא ירדתי לסוף דעתו. שוב מצאתי לר"מ ז"ל מקוצי שכתב כר"מ ז"ל:
עמד בדין עד סוף הפרק. פ' האומר משקלי עלי שם:
הלכה כב
עמד בדין עד סוף הפרק. פ' האומר משקלי עלי שם: