אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק ח

פרק ז

הלכה א

אין מניחין וכו' עד ליום אחד. פ' בכל מערבין (דף ל"ח):

טעה ועירב עד לא יזוז ממקומו. פ' מי שהוציאוהו (דף נ'):

הלכה ג

מערב אדם וכו' עד מחוץ לחומה. פ' בכל מערבין (דף ל"ו):

כשם שאסור לצאת עד כדרך שמערבין לשבת. זה פסק מכח אותה ברייתא שהביא ר"י אלפס ז"ל פ"ק דביצה גמרא מתניתין דאין מוציאין את הקטן ואסיק דיש עירוב והוצאה ליה"כ כשבת ומערבין לתחומין ג"כ ביו"ט אבל הוצאה הותרה בו מרשות לרשות וה"נ מסיק בכריתות פרק אמרו לו גמרא דמתניתין דיש אוכל וכו':

הלכה ה

יום טוב שחל להיות סמוך לשבת עד לרוח אחת: כתב הראב"ד ואיך לא פירש ולא חילק וכו' לא מצי לערב בשתי רוחות: ואני בדקתי בחבור השגותיו ומצאתי כתוב שם לשון זה ראיתי שבסוף הפרק חזר ופירש עכ"ל. ולא ידעתי מיד מי כתב אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי וקבל האמת ממי שאמרו כי לאחר שחילק כל הדינין האלו כולן עד וקדושה אחת הן חזר ופירש זה שאמרנו שיש לו לאדם כו' עד ביום הראשון הכל כמו שמפורש פ' בכל מערבין (דף ל"ח):

הלכה ח

המערב לשני ימים טובים עד שני הימים. פרק בכל מערבין:
כתב הראב"ד ז"ל שאפילו בשני ימים טובים של ר"ה כו' אבל לקולא לא אמרינן עכ"ל: ואני אומר מה שכתב הראב"ד ז"ל סברתו היא ומ"ש ר"מ ז"ל סגנון המשנה והגמרא פרק בכל מערבין אות באות. וכבר כתבתי כמה פעמים כי ר"מ ז"ל לא כיון בחבור הזה רק לקצר הארוך בסדר ערוך להורות הוראות הורה ולכך קראו משנה תורה ולפי שהתלמוד לא חילק גם הוא סילק עצמו מזה החלוק בהצעתו כי אין כן בהסכמתו רק ביה"כ סידר הדברים:

הלכה י

יוה"כ עד קדושה אחת הן. הדברים האלו הם מסברתו ולכך כתב נראה לי ויש להם על מה שיסמוכו ולכך הודו לו כי נכון הוא:

הלכה יא

זה שאמרנו וכו' עד מערב ביום רביעי עירובי חצירות ועירובי תחומין. כבר כתבתי שכל זה מפורש פרק בכל מערבין:

ואם שכח ולא עירב הרי זה עד סוף הפרק וההלכות. פ"ק דביצה:

סוף הספר

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה