מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ו · הלכה כד
כשם שמברכין על עירובי חצרות וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב"ד ז"ל והיכן צונו לערב בתחומין וכו' והיאך יאמר וצונו על מצות עירוב: ואני אומר כבר נתחבטו בזה רבים וגדולים מן הראשונים והסכימו עם האומר לברך ומאי וצונו מלאו דלא תסור שמצוה לשמוע דברי חכמים בין להקל בין להחמיר. ובפ' כיצד מעברין מוכח מדברי סופרים שלא יצא אדם בשבת חוץ לעיר יותר מאלפים אמה וילפינן לה ממגרשי הערים והעובר מכין אותן מכות מרדות ובירושלמי מוכיח אותו מן התורה דגרסינן הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין דבר תורה רבי מנא בעי ניחא אלפים שאינו מחוור ארבעת אלפים מחוור הוא ר' שמעון בן מנסיא בשם ר' אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום י"ב מיל כנגד מחנה ישראל משמע שזה מחוור אפילו לרבנן דר"ע ובסוטה פרק כשם מוכח דתחומי אלפים אמה מדברי סופרים וגם רבותינו בעלי התוספות פסקו כן סוף פ"ק דמסכת עירובין בראיות ברורות כדאשכחן פרק בכל מערבין דא"ל רבא לר"נ ובפ' מי שהוציאוהו דא"ל רבא לאביי וכהנה רבות וכ"כ הר"ם מקוצי בספר מצות ל"ת וחילק בין תחום י"ב מיל לאלפים אמה כמ"ש ר"י אלפס ז"ל סוף פ"ק דמסכת עירובין וכמ"ש ר"מ ז"ל ריש פרק כ"ח דהלכות שבת והר"ז בעל המאור חלק עליו לקבוע אותן מן התורה וגם הרמב"ן ז"ל הציע בזה הצעה גדולה בספר המלחמות אין לי צורך בזה החבור להאריך בו רק על מה שבאתי עכשיו לומר כי עירובי תחומין דרבנן ואסיקנא פרק במה מדליקין דכל מצוה שהיא מדברי סופרים מברכין עליה וכבר הוכחתי והארכתי בזה סוף הלכות ברכות וגם פ"ג מהלכות מילה ושם כתבתי תשובת ר"מ ז"ל שהשיב בחייו לחכמי לוני"ל ז"ל וכ"ש אם פסקנו שהם מן התורה שיש לברך עליה: