מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ה · הלכה טו
מבוי שלא נשתתפו וכו' עד מטלטלין בכולו: כתב הראב"ד ז"ל מחסרון דעת כתב כל זה וכו' תועה מדרך השכל עכ"ל: ואני אומר אפילו היה פוסק כרב בשמעתין דחמש חצירות יש לו ראיות וטעמים, חדא דשמואל קאי כותיה במסקנא ועוד דרב נחמן אמר בפ"ק דמכילתין נקטינן אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהא ארכו יתר על רחבו ועוד שיהו בתים וחצירות פתוחות לתוכו ואע"ג דר' יוחנן פליג עלייהו כיון דר"נ דהוא בתראה קאי כרב ושמואל הכין הלכתא וכן פסק ר"י אלפס ז"ל וכ"כ מורי הרשב"א ז"ל בשם רוב הפוסקים ואף כי ר"ח ז"ל פסק כר' יוחנן יש להם ראיה מן הירושלמי שמצאתי פ"ק דמכילתין דגרסינן התם רב נחמן בר יעקב בעי אין המבוי פחות משתי חצירות חצר אין פחותה משני בתים וה"נ משמע פ' ר"א דמילה ובזה אין לי צורך עתה אלא עתה באתי להוכיח כי ר"מ ז"ל לא פסק זה הפסק מזאת השמועה דחמש חצירות ולא משמועת משנת בעל הבית האמורות בפ' הדר ולא משמועה ראשונה שבפרק כל גגות דאסיק שמואל טעמא דר"ש בין עירבו בין לא עירבו כי אלו כבר בררן וכתבן כל אחת בפני עצמה וגם אני פרטתי מקום מוצאן וטעמן בס"ד וכבר כתבתי והקדמתי כי ר"מ ז"ל לא כתב בחבורו אלא מה שמפורש בתלמוד ולא חידש בו דבר מדעתו אא"כ פרסמו על שמו והוא ז"ל לא ראיתיו לעולם דליפוק נפשיה בר מהלכתא ואילו היה כותב זאת הפסקא מכח אותן השמועות וכמו שחשבו באולי הראב"ד ז"ל מאין הוציא לשון כרמלית וגם לשון טלטול בארבע אמות או בכולו ואנה הלך לבו שלא הזכיר חלוק בין הכלים והחצר וגם הטעמים שכתב לעירב ולא עירבו מאין באו לו ובכל השמועות האלו לא נזכרו והוא ז"ל אינו מאריך בלשונו אלא לצורך ואינו מוציא דבריו לבטלה אלא ודאי הוציא ר"מ ז"ל הפסק הזה ממסכת שבת משמועה ראשונה דפרק ר"א דמילה פקח עיניך וראה שהיא הלכה גדולה וסוגיא ארוכה בפני עצמה. דגרסינן התם בעא מיניה ר' זירא מר' אסי מבוי שלא נשתתפו בו מהו לטלטל בכולו מי אמרינן כחצר דמי וכו' עד אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי ומהדרינן עלה ושקלינן וטרינן טובא עד דאקבעה לה בהדיא לתלמודא וסדרוה מימרא לר' זירא וגרסינן אמר ר' זירא אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות אמר אביי הא מלתא א"ר זירא ולא פירשה עד דאתא רבה בר אבהו ופירשה דאמר רבה בר אבהו אמר רב מבוי שלא נשתתפו בו עירבו חצירות עם בתים אסור לטלטל בו אלא בארבע אמות לא עירבו חצירות עם בתים מותר לטלטל בכולו א"ל רב חיננא חוזאה לרבא מאי שנא עירבו חצרות עם בתים דנתקו חצירות ונעשו בתים דרב לטעמיה דאמר רב אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו והא הכא בתים איכא חצירות ליכא כי לא ערבינהו נמי ליחזינהו להני בתים כמאן דסתמינהו וחצר איכא בתים ליכא ושקיל וטרי עד דמסיק אלא אמר רב אשי מי גרם לחצירות שיאסרו בתים ואינן ע"כ. הנה עיניך רואות כי דברי ר"מ ז"ל תלמוד ערוך שם ופסק כמסקנא דגמרא וכפי מה שהעמיד רב אשי ור"י אלפס ז"ל שהשמיט ממסכת שבת אותה שמועה כולה לפי שסמך על מה שכבר כתב בעירובין בשמועות הנזכרות: