מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ג · הלכה כה
שתי חצירות שעירבו עד הותרה כלה. פ' כל גגות (דף צ"ב):
כתב הראב"ד ז"ל זה שבוש דלעצמן וכו': ואני אומר גם אנחנו כן היינו רגילין לפרש לפום רהטין אבל עתה דקדקתי בדבר לראות איך יכול להיות שנשתבש בזה ר"מ ז"ל וראיתי כי הדין עמו ועיניך רואות כי זאת ההלכה פרק כל גגות דגרסינן בעי רב הושעיא דיורין הבאין בשבת מהו שיאסרו פירוש כגון כותל שבין שתי חצירות שנפל בשבת ונתערבו הדיורין אם יאסרו אלו על אלו להוציא מן הבתים לחצירות ולהכניס מן החצרות לבתים שלהן ואפילו אלו לעצמם ואלו לעצמם ואתיא למפשטה א"ר חנינא ת"ש חצר קטנה שנפרצה לגדולה פירוש וקס"ד שבשבת נפרצה הגדולה מותרת והקטנה אסורה שהיא כפתחה של גדולה פירוש ואי ס"ד דדיורין הבאים בשבת אינן אסורים קטנה אמאי אסורה ודחי רבא אימור מבעוד יום נפרצה פירוש על כרחין הכי מתוקמא דהא אמר אין דיורין הבאין בשבת אוסרים דהא מר הוא דאמר בעאי מיניה מרב הונא ובעאי מיניה מרב יהודה עירב דרך הפתח ונסתם הפתח עירב דרך חלון ונסתם החלון מהו כלומר שעירב הבתים עם החצר דרך הפתח או דרך חלון ונסתם בשבת הפתח או החלון שנמצא העירוב כמי שאינו מהו להוציא ולהכניס כל אחד ואחד לעצמו מביתו לחצר המשותף מי אמרינן בטל העירוב ולא יטלטלו מן הבתים המיוחדים לחצר המשותף א"ד הואיל והותר בין השמשות הותר לגמרי וכי מעיינת בה שפיר והוו להו הבתים דיורין הבאים בשבת כלומר שנתוסף להם רבוי דיורין מחמת שנסתם הפתח או החלון שלהן שאילו לא נסתמו היו כל הבתים והחצר כרשות אחת וכמו שהקדים רא"ם ז"ל פ"א ועתה בסבת הסתימה נתוספו להן דיורין בשבת שנעשית כל בית ובית רשות בפני עצמו ואינן משותפין ומעורבין כלל עם חביריהם אלא בחצר בלבד אם נאמר שדיורים הבאין בשבת אוסרין ואמר לי שבת הואיל והותרה הותרה כלומר הואיל והותרה בין השמשות החלון הזה או הפתח להיות כפתוח לחצר הותרה לכל השבת כולה אע"פ שנסתמו בשבת שהדיורין שבאין בשבת אין אוסרין על חבריהן לומר שלא יוכלו לטלטל כל אחד ברשותו אלא אלו מותרין לעצמן ואלו מותרין לעצמן דומיא דחצר שנפרצה לחברתה דכשבאנו להתיר לא נתיר אלא כל אחת בפני עצמה והשתא ניחא דמייתי לה ראיה דומה בדומה דאי לפירוש הראב"ד וכדהוה שמיע לן מעיקרא מפירש"י ז"ל לא הוה מייתי לה שפיר דומה בדומה כי חצר שנפרצה כל אחת מותרת לעצמה לחוד ופתח וחלון שנסתם מותרין אלו עם אלו ואי משום דעירבו אהדדי הרי נסתמו הדרכים שעירבו בהן ודי לנו שנתיר כל אחת בפני עצמה והבו דלא נוסיף עלה. שוב מצאתי לר"ז הלוי ז"ל קרוב לזה הפירוש ודבר ברור ומדוייק הוא כשתדקדק בו. וזהו סדר ר"מ ז"ל על נכון שסדרו אחר דין הפרצה להיות דבר הלמד מעניינו:
וכן שתי חצירות כו' עד בשבת אינן אוסרין. פ' כל גגות (דף צ"ב צ"ג):
נפתח החלון כו' להיתרן וכן שתי ספינות עד סוף הפרק. פרק הזורק (דף ק"א) היא משנה כמסקנא דרב ספרא וברייתא כמסקנא דגמרא אליבא דרב נחמן וכן כתבו רבותינו בעלי התוספות ז"ל: