מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ג · הלכה ט
כותל שגבוה עד מערבין אחד. פרק חלון (דף ע"ז ע"ח):
כתב הראב"ד ז"ל זאת הגירסא וכו' ואולי הוא ברוחב ארבעה טפחים עכ"ל: ואני אומר זה אינו תלוי בגירסא אלא בפירושין כי ר"מ ז"ל כתב מכח משנתנו השנויה פ' חלון דקתני כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד ואמרינן עלה בגמ' בא למעטו אם יש במיעוטו ארבעה מותר הוא להשתמש בכותל כולו וקיבל פירושו כמו שפירש"י ז"ל דבא למעטו אכותל קאי וקס"ד שעשה תל עפר למטה כדקתני סמוך לכותל או בנה איצטבא או שהיה שם פשפשין אם יש במיעוטו ארבעה אורך לצד משך הכותל הוי כפתח כיון דממנו ולמעלה גבוה כותל עשרה משתמש בכל הכותל שהרי תשמישו בנחת שעולה לו דרך מיעוט פתחו עכ"ל. וכן לקמן בההיא שמעתא גופא גרסינן אמר אביי כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה וכו' עד אמר רב ביבי בר אביי בנה איצטבא ע"ג איצטבא אם יש באיצטבא התחתונה ארבעה ממעט ופירש"י ז"ל ג"כ באורך והוסיף ר"מ ז"ל שכן הדין כדי לערב עירוב אחד כיון דאמתני' קאי דקתני דמערבין שנים כי איכא עשרה ממילא דכי נתמעט מערבין אחד אם רצו וכדמשמע כולה שמעתין ונכון הוא בעיני. אמנם הראב"ד ז"ל כיון במקצת כפיר"י הזקן ז"ל בעל התוספות שפירש ארבעה ברוחב וארבעה באורך שהוא מקום הראוי לתשמיש בכל התלמוד מקום ארבעה על ארבעה ואלו ואלו דברי אלהים חיים:
סתר מקצת הכותל וכו' עד שתי עירובין. פרק חלון: