מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק א · הלכה י
כל אוכל עד אינו ראוי לאכילה: כתב הראב"ד ז"ל לא נאמר זה אלא בתרדין עכ"ל: ואני אומר הלכה זאת פרק בכל מערבין נשנית כולה ודברי ר"מ ז"ל יש להם על מה שיסמוכו דגרסינן התם אמר רב המנונא מערבין בתרדין חיין ואקשינן איני והאמר רב חסדא סילקא חייא קטיל גברא חייא ופרקינן ההיא בבשיל ולא בשיל א"ד אמר רב המנונא אין מערבין בתרדין חיין דאמר ר"ח סלקא חייא קטיל גברא חייא והדרינן לאקשויי והא קא חזינן דאכלי אינשי ופרקינן התם בבשיל ולא בשיל ופירש"י ז"ל כי קאמר רב המנונא אין מערבין בבשיל ולא בשיל עכ"ל. והוא ז"ל פסק כלישנא בתרא וכפי פירש"י ז"ל שקיבל מרבותיו וכיון דחזינא תלמודא דמקשינן או מסייע מסלקא לתרדין שמעינן ודאי דתרוייהו שוין אינון ותרויהון מיקרון ירק סתם בהך ברייתא דקתני ליטרא ירק דאי שארא הא מפרשן בשמייהו להדיא ולכך כתב בסוף דבריו והתרדין הן בכלל ירק ומערבין בהן נראה שהוא מדקדק כפי מ"ש:
עלי בצלים וכו' עד כיוצא בזה. פרק בכל מערבין:
וכל האוכלין מצטרפין לשיעור השיתוף. פ"ד דמעילה:
כתב הראב"ד ז"ל אני איני אומר כן כו' אלא ש"מ לכתחילה אינו בא אלא ממין אחד והמזכה לבני מבוי אינו מזכה אלא ממין אחד מיהו בסוף הקלו בו וכו': ואני אומר לא הבנתי דבריו אלו שהרי שתוף ועירוב תחומין שוין הן בקנין ושיעור וכ"כ ר"מ ז"ל פ"ו וריש פירקין נמי הכי תנן בכל מערבין ומשתתפין וכן שנינו פרק חלון ופי' התם בהדיא בברייתא בכל מערבין עירובי תחומין ובכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא עירובי חצירות בלבד אלמא שוין הן נמי משמע במתניתין דפרק כיצד משתתפין דקבעי' שיעוריה דעירובי תחומין להדיא מזון שתי סעודות כשיעור השיתוף וכן במינן דאילו עירובי חצרות פת שלימה בעיא ואפילו בכאיסר סגי כר' יהושע דמתניתין פרק חלון ובפרק בכל מערבין בשמעתין דשיעורו שארי מינין דאיתנהו בשתוף מבוי ותחומין גרסינן אמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריא א"ל ההוא מרבנן תפוחים בכמה א"ל וכי מערבין בתפוחים ומהדר תלמודא ולא והתניא כל האוכלים מצטרפים לפסול את הגויה בכחצי פרס ובמזון שתי סעודות לעירוב דהיא משנה ג"כ בפ"ד דמסכת מעילה תא חזי דמדמקשי תלמודא אהדדי על כרחין דינן שוה בצירוף דאל"כ מאי מקשי האי דינא לחוד והאי דינא לחוד ותלמודא נמי איבעי ליה לפרוקי הכי התם בעירובי תחומין כי קאמינא אנא בשתופי מבואות ועוד דאמתני' קמייתא דפירקין קיימינן דקתני להו בהדדי בכל מערבין ומשתתפין אלא ודאי יפה כתב ר"מ ז"ל ואם רבינו הראב"ד ז"ל יש לו דרך אחרת לא ירדתי לסוף דעתו. ומה שצוה רבינו הרב לדקדק כן הוא פרק הדר וחשב למצוא מרגלית משום דדייק אביי יין ויין ראוי ליערב יין ושמן אין ראוי ליערב וסוגיין דמהדרי לאשכוחי האי סברא ושקלא וטריא ביש ברירה. ובעיני אין המרגלית מאירה דהא אביי לגבי רבא הוא דבעי לאפלוגי וק"ל בכוליה תלמודא אביי ורבא הלכתא כרבא בר מיע"ל קג"ם ואדרבא מצאתי לי שם עזר כנגדו דמייתי תלמודא סייעתא לרבא מהא דתניא מערבין בחצר בפת ואם רצו להשתתף בפת משתתפין מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי שלא ישכח תורת עירוב מן התינוקות דברי ר"מ וחכ"א או מערבין או משתתפין ואסיקנא אמר רב הונא אמר רב הלכה כר"מ וכו' עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר"מ אלא במערבין או משתתפין אבל בשאר מילי מודו והא קמן שאין מחלק במיני העירובין אלא בין חצירות לשתוף אבל תחומין ושתופי מבואות כהדדי נינהו וכמ"ש ר"מ ז"ל: