מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עדות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ט
הלכה א
עשרה מיני פסלות עד הרי אלו עשרה. פ' שבועת העדות (דף ל'):
הלכה ב
נשים פסולות לעדות כו' עד לשון נקבה. בנזיקין פ' החובל (דף פ"ח):
הלכה ג
וכן הטומטום והאנדרוגינוס כו' עד מספק דין תורה. בתשובת הגאונים ז"ל ומקצת מצאתי בתוספתא:
הלכה ד
העבדים פסולין לעדות כו' עד כמו שבארנו בהלכות אישות. תחלת הדינין האלו בנזיקין פרק החובל ומשם הוסיפו הגאונים ז"ל האחרים והביאור פ"ב:
הלכה ח
קטן שהגיע כו' עד שיבדק. בנדה פרק בא סימן (דף מ"ט) :
ובן י"ג שנה ויום אחד עד ובכלל שוטים יחשב. בבא בתרא פרק מי שמת (דף קנ"ה) :
הנכפה בעת כפייתו כו' עד שאי אפשר לכוין הדעת בכתב. בר"ה פ' ראוהו ב"ד (דף כ"ח) ובירושלמי פ"ק דתרומות מפורש דין הנכפה ושאר הענינים של הפתאים וכו' הכל הסכמת הראשונים ז"ל:
הלכה יא
החרש כשוטה וכו' עד לפי שבעיגונה הקלו. בגיטין פ' מי שאחזו קורדיקוס (דף פ'):
הלכה יב
הסומין אע"פ שמכירין כו' עד סוף הפרק. פ' יש נוחלין (דף קכ"ח) ופ' אחד דיני ממונות (דף ל"ד):