אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק ד · הלכה ג

הלכה א

אין דנין עד ב"ד הגדול. פ"ק דסנהדרין (דף ט"ז) :

אין אחת מערי מקלט. פרק חלק (דף קי"ב) :
כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי וכו' עד שבטים נתנו אותם מחלקיהם: ואני אומר דטעמא רבה אית ליה דהא אמרינן טעמא דירושלמי סוף פרק מרובה משום דלא נתחלקה לשבטים וה"נ כל ערי מקלט לא נתחלקו לשבטים, כד"ן:

ולא ירושלים עד הארץ. סוף פרק חלק (דף קי"ב) ושלהי פרק מרובה (דף ע"ב) ובספרי:

ואין ב"ד אחד עושה שלש עיירות נדחות זו בצד זו אבל אם היו מרוחקות זו מזו עושה: כתב הראב"ד ז"ל כל זה שבוש וכו' אלא יהודה וגליל עכ"ל: ואני אומר כי דבריו נכונים ומחוורים ואין בהם נפתל ועקש. והנני אכין לפניך ולבך תשית לדעתי. דע כי זאת ההלכה מפורשת פ"ק דסנהדרין והיא סתם משנה פשוטה דתנן ואין עושים שלש עיירות נדחות אבל עושים אחת או שתים ובתוספתא דנגעים פ"ק אין עושין שלש עיירות נדחות בארץ ישראל שלא להחריב ארץ ישראל אבל עושין אחת או שתים וכן סתם ברייתא בגמרא גרס ת"ר אחת אחת ולא שלש אתה אומר אחת ולא שלש או אינו אלא אחת ולא שתים כשהוא אומר עריך הרי שתים אמור הא מה אני מקיים אחת אחת ולא שלש הרי נתברר שעושין שתים ואין עושין שלש אלא שנצטרך לדעת אם נאמר זה בב"ד אחד דוקא או אפילו בשני ב"ד ועל זה גרס זמנין אמר רב בב"ד אחד הוא דאין עושין הא בשנים ושלשה ב"ד עושין וזמנין אמר רב לעולם אין עושין משום קרחה. למדנו מדבריהם מ"מ כי מה שאסרו אינו אלא משום קרחה וזה אינו אלא בשלשתן זו בצד זו או שתים מהן לפחות דליכא מאן דאמר פרק הלוקין דתיהוי קרחה פחות משתים סמוכות זו לזו ועל כך בא ר"ל לפרש דגרסינן אמר ריש לקיש לא שנו פירוש במשנתנו שאין עושין שלש אלא במקום אחד אבל בשנים או בשלשה מקומות פירש"י ז"ל כמו יהודה וגליל עושין ור' יוחנן בא לחלוק על זה ואמר לעולם אין עושין משום קרחה כלומר כשהשתים סמוכות זו לזו אין עושין משום קרחה למאן דאמר קרחה בשתי שערות ואע"ג דלא קיי"ל כוותיה ותניא כוותיה דר' יוחנן אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל אבל עושין שתים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין וע"כ לא מסתייעא מלתיה דר' יוחנן מהא ברייתא אלא דאין עושין שלש אם השתים מהן סמוכות זו לזו אבל אם כל אחת מן השלש מרוחקות מחברתה כגון יהודה וגליל עושין אפילו שלש ולא מצית לפרושי דשתים אין עושין כלל וכהאי אמורא קמא ירושלמאה דלקמן דהא מתניתין היא דוקא שלש אין עושין הא שתים עושין דהא ודאי אמורא לא מצי פליג על מתניתין ועוד דר' יוחנן הוא דאמר הלכה כסתם משנה והיינו דקתני בברייתא דר' יוחנן אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין ולא קתני אחת ביהודה ושתים בגליל אין עושין או בהפך עלה בידינו כי הסמוכות בלבד נאסרו מדקאמר טעמא משום קרחה אבל היכא דליכא קרחה שרי ואפילו בב"ד אחד דקי"ל כוותיה וכן פסק רבינו חננאל ז"ל משום דתנינן כוותיה אפילו תימא דזמנין אמר רב פליגא אין חשש, חדא דרב נפשיה זמנין אמר כך וזמנין אמר כך אין ולא ורפיא בידיה אלמא מסתפקא ליה ועוד דרב ור"י הלכה כר' יוחנן ועל כן לא חשש לזה ר"מ ז"ל וכלל דבריו בריחוק וקירוב ודעתו לומר שכולן רחוקות זו מזו ולא היו סמוכות אפילו השתים מהן, ויפה כיון וכן מצאתי בירושלמי שהושמטו דברי רב לגמרי ונסדרו דברי ר' יוחנן בלבד משמיה דרביה בתלתא אמוראי דגרסינן ר' יוחנן בשם ר' אושעיא תלתא אמוראין חד אמר אחת עושים שתים אין עושין וחד אמר המפוזרות עושין הסמוכות אין עושין וחד אמר המפוזרות אין עושים כל עיקר שמא יפוצו האויבים ויבואו לידי הדחה ה"ג בקונטריס ופסק כאמורא תניינא דקאי כר' יוחנן דשמעתין בבלאה ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל על נכון. ואם כדברי ראב"ד ז"ל למה התיר הוא ביהודה וגליל והלא הן מרוחקות דשמעתין כמו שהוכחתי ויש לי ראיה פ' חזקת הבתים גמרא מתניתין דשלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן וגליל ושקלינן וטרינן עלה בגמרא ואסיקנא דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי ופירש"י ז"ל שאין שיירות מצויות מזו לזו. וגם לאחר שזכינו לבא בארץ ראינו שהן רחוקות זו מזו מהלך ששה ימים ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל על נכון ואם לראב"ד ז"ל דרך אחרת וראיות אחרות לא ידעתי:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה