מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ג · הלכה ד
ספת לה צואה כו' עד עבודתה בכך עד והדם מתפזר. פרק ר' ישמעאל (דף נ' ונ"א) :
שחט לה חגב פטור אלא א"כ היתה עבודתה בכך. פרק ר' ישמעאל שם:
כתב הראב"ד ז"ל אין הדעת מקבלת כל זה כו' הואיל ואין עבודתה בזריקה ואינה משתברת עכ"ל: ואני אומר לא עמדתי על סוף דעתו שאם רצה להכריח מפני מה חייב בספיתת צואה או נסוך מימי רגלים ואע"פ שאין עבודתה בכך ובשחיטת חגב או בהמה מחוסרת אבר פטור אלא א"כ עבודתה בכך זאת הקושיא על התלמוד שייכא שפיר אבל ר"מ ז"ל לא שינה דרכו מדרך הגמרא שהרי הלכה זו ריש פרק רבי ישמעאל שם נשנית דגרסינן אמר רב יהודה אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל כו' עד איתיביה ספת לה צואה או שניסך לה עביט של מימי רגלים עד דמוקים לה בצואה לחה אלמא מדאקשי מינה לרב יהודה מכלל דבדרכה בכך עסקינן דומיא דרב יהודה גופיה וכן פירשו רבותינו בעלי התוספות ז"ל דומיא דמקל. ואם מפני שרצה ללכת אחר הכרעת הדעת תמה אני וכי מפני ששחיטת חגב ובהמה מחוסרת אבר חשובים מספיתת צואה או נסוך מימי רגלים נניח תלמוד ערוך לפנינו ועוד וכי אנו בעבודות הולכים אחר הסברא צא ולמד מפעור שאין לך בזיון כמו קינח בחוטמו פ' ארבע מיתות גבי מעשה דסבטאי מאולם ואמרו הכומרים שאין עבודה כמותה אלא ודאי אפילו מטונפות ביותר אפשר שהן חשובות אצלם לפי שרוח הטומאה שורה יותר עליהן ומקובלות היו להן העבודות של כל צלם וצלם שלהם וכן הקדים ר"מ ז"ל ראש הפרק ואם הוא רצה לפסוק כר' יהודה שהוא יחיד במקום חכמים שהן רבים אתמהה וכי שביק רבנן ועביד כר' יהודה. ומה שאמר עוד כי רב נחמן ורב יהודה אליבא דרב כר' יהודה סבירא להו א"כ כי בעי תלמודא לימא כתנאי אמאי קא מסיק לא דכ"ע לא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים בעינן כלומר דהיינו זריקה המשתברת דהיינו כרבנן דפטרי וגדולה מזאת בעיקר הסברא שכתב הרי מחוסרת אבר כיון דלא שייכא להו בקרבן כדבסמוך וחגב אע"ג שצוארו דומה לבהמה הואיל ולא שייכי בשחיטה כלל דהא באסיפה בעלמא סגי להו לא חיישינן להו כלל ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל בסברא נכונה על מתכונתה תדע דאל"כ אמאי נקט חגב ולא נקט עוף קטן מכמה מיני עופות שהן צריכין שחיטה לחולין ולא שייכי בעבודה כלל. כן נראה לי בעיקר הפירוש שעובדין אותה בכך שרוצה לומר עובדין אותה במקל כעין זריקה ושבירה ואעפ"כ לא מיחייב אלא כעין זריקה המשתברת או כעין פנים ולפיכך פטור בזריקה וחייב בשבירה לרב יהודה אמר רב ולרב נחמן אמר רב דמיחייב בתרוייהו משום דעבודתה בכך ואינה נאסרת אלא בשבירה דלא בעי כעין פנים וזריקה משתברת אלא לאוסרה ומשום הכי קא מקשי ליה מאבני בית קוליס במה יאסרו דהא ליכא כעין פנים ולא זריקה המשתברת ואע"ג דגמירי דעבודתה בכך דאילו כדברי המפרשים שעובדין אותה בכשכוש המקל או בענין אחר אבל לא בזריקה ולא שבירה א"כ מאי קא מקשי מאבני בית קוליס דילמא שאני התם דעבודתה בכך ונפקא מאיכה יעבדו כד"ן:
המקבל עליו אחד מכל מיני עד ומביא קרבן על שגגתו. הכל פ' ארבע מיתות. וענין החזרה ב"ב (דף קכ"ט) וסוף נדרים (דף פ"ז) :