מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ב
הלכה א
עבד עברי שמכרוהו עד ונתן לו השטר. פ"ק דקידושין (דף י"ד):
הלכה ב
מכרוהו ב"ד עובד שש עד שנאמר בשנת היובל הזאת. פ"ק דקידושין (דף ט"ו) ובנדה פרק יוצא דופן (דף מ"ז ומ"ח) ובערכין פרק השג יד (דף י"ד ע"ב):
הלכה ג
המוכר עצמו יש לו למכור עד אפילו חלה כל שש עולין לו. פ"ק דקידושין ובספרי פרשת ראה:
הלכה ו
המוכר עצמו לעכו"ם כו' עד הוא ובניו עמו. סוף ערכין:
הלכה ז
הנמכר לעכו"ם אם לא השיגה ידו עד שוה כסף ויוצא. פ"ק דקידושין (דף מ"ז):
וכן הנמכר לעכו"ם כו'. עד לפי מאה. פ"ק דקידושין וסוף ערכין:
הלכה י
הנמכר לעכו"ם הואיל וכו' עד שיכתוב לו שטר. פ"ק דקידושין (דף כ' וכ"א):
הלכה יב
אדון שמת עד שאר היורשים. פ"ק דקידושין (דף י"ז) בבלי וירושלמי:
והנמכר לגר צדק עד סוף הפרק. פ"ק דקידושין ומציעא פרק איזהו נשך (דף נ"ט ע"ב):