מגדל עוז על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק כ
הלכה א
אין ב"ד עונשין כו' עד בעדות זו. פרק אחד דיני ממונות (דף ל"ז) :
ועל זה וכיוצא בו נאמר ונקי וצדיק אל תהרוג כו' אל תהרגהו. במכילתא נדרש כן ראוהו רודף אחר חבירו להרגו והתרו בו ואמרו לו ישראל בן ברית הוא אם הרגת אותו תהרג והעלימו עיניהם ומצאו הרוג ומפרפר והסייף מנטף דם מיד ההורג שומע אני יהא נהרג תלמוד לומר ונקי וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע ע"כ. ועוד שם היה אחד מעידו עובד לחמה ואחד עובד ללבנה שומע אני יצטרפו ת"ל ונקי וצדיק אל תהרוג ע"כ. ובסנהדרין במעשה דשמעון בן שטח שראה אחד רודף אחר חבירו לחורבה ורדף אחריו כו':
הלכה ב
כל מי שעשה דבר עד נתגבר עליה. ביבמות פרק הבא על יבמתו (דף נ"ג):
הלכה ד
אסור לבית דין לחוס כו' עד ולא תחוס עינך עליו. במכילתא:
וכן בדיני ממונות עד ומחייב את הזכאי. פ"ק דסנהדרין ולשון סיפרא שלא תאמר עני הוא זה הואיל ואני והעשיר חייבין לפרנסו אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות ת"ל לא תשא פני דל ע"כ. עוד אמרו שם בספרא מניין שלא יאמר עשיר הוא זה ובן גדולים הוא זה היאך אביישנו ויהיה בבשת עונש בדבר על שאני מביישו לכך נאמר לא תהדר פני גדול ע"כ. עוד אמרו שם במכילתא רשע וכשר עומדין לפניך בדין שלא תאמר הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין ת"ל לא תטה משפט אביונך בריבו אביון הוא במצות ע"כ:
וכן המענה את הדין כו' עד בכלל עול. פרק בתרא דכתובות:
הלכה ז
הגס לבו בהוראה כו' עד לא ידעתי אחקרהו. פ"ד דאבות ופ"ק דסנהדרין:
הלכה ח
כל דיין שבא לפניו דין כו' עד לידי עוות דין. פ"ק דסנהדרין:
כי רבים חללים הפילה כו' עד כנגד מחנה ישראל. פ"ק דמסכת ע"ז (דף י"ט):
הלכה י
אל תאמר שכל אלו כו' עד לכל דבר. פ"ק דסנהדרין (דף ה'):
הלכה יא
ואין הדיינין יושבין עד סוף הפרק. במציעא פרק הזהב (דף נ"ה):