מגדל עוז על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק יא · הלכה ח
זה שאנו מונין האב עם הבן וכו' עד כמו שיתבאר: כתב הראב"ד חיי ראשי איני רואה לא טעם ולא ריח בדברים אלו וכו': ואני אומר כל דבריו מוטעמים והכי גרסינן לה בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל"ו) אמר רב שונה אדם לתלמידו ודן עמו בדיני נפשות ואותבינן עליה מהא הטהרות והטומאות אב ובנו רב ותלמידו מונין להן שנים דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות וקדוש החדש ועיבור שנה אב ובנו הרב ותלמידו שניהם נמנין אחד ולא יהא בצדו יושב ואפילו הוא שופט אלא עומד והולך לו ע"כ. הנה עיניך רואות לשון ר"מ ז"ל כלשון התוספתא לא פחות ולא יתר גם במנין משא ומתן וגמר דין וממנה תבין לתרץ קושית הראב"ד אם תדקדק לשון ר"מ ז"ל שפירש להא באחד מן התלמידים כלשון הגמ' שכתבתי וכדאיתא התם להדיא אחר מן התלמידים שאמר יש לי ללמד כו' וזה פשוט ומה שמתרץ מן הספרים וגירסתו אין צורך לדחוק כלל ומ"ש ר"מ ז"ל והשוה זה לעדים פרק י"ז דהלכות עדות הלך בדרך הראשונים הגאונים נ"ע וכן פר"ח והפריז על מדותיו כי אף קיום שטרות אינן כשרות בקרובים מעתה יצא ר"מ ז"ל ודבריו נקיים: