אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נערה בתולה· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק ב · הלכה יג

הלכה יב

אמרה לו אנסת אותי עד כמו שיתבאר במקומו: כתב הראב"ד ז"ל אין כאן שבועה וכו': ואני אומר הדין דין אמת ומאן לימא לן דלא איירי בנערה שמת אביה או שנתארסה ונתגרשה ואחר כך נאנסה או נתפתתה אפילו בחיי אביה ובאה לב"ד שקנסה לעצמה כדאיתנהי פרק אלו נערות וריש פרק נערה שנתפתתה וכתבן רמז"ל בזה הפרק ובפרק הראשון. ומ"ש הראב"ד שאם טען אביה אפשר שיהיה זה הדין. תמה אני במה נסתפק רבינו ז"ל בו שהרי היא משנה שלימה במסכת שבועות פרק שבועת הפקדון (דף ל"ו:) דתנן אנסת ופתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פתיתי משביעך אני ואמר אמן חייב רבי שמעון פוטר שאינו משלם קנס ע"פ עצמו אמרו לו אע"פ שאינו משלם קנס ע"פ עצמו משלם בשת ופגם ע"פ עצמו ע"כ, וקי"ל כרבנן ואסיק לטעמיה דאף בשת ופגם הוא תובע דלא שביק איניש מידי דכי מודה ביה לא מפטר ותבע מידי דכי קא מודה ביה מפטר וה"נ מייתי לה ריש פרק נערה שנתפתתה אלמא אם היה מודה בפתוי מודה במקצת הוא ומה לי היא הואיל וקנסה לעצמה ומה לי אביה לפי מה שהעמדתיה. ומה שכתב עוד מאין תדע בדרישה אם היא באונס, תמה אני איך פה קדוש יאמר דבר זה והלא מעשה תמר ואמנון יוכיח שהרי לא היו שם עדים וקריעת בגדיה וצעקתה ובכייתה הם המוכיחים והרי אני מביא ראיה אחת מספקת לשתים דתנן במסכת שבועות ריש פרק כל הנשבעין (דף מ"ד:) ואלו הנשבעין ונוטלים השכיר הנגזל והנחבל והדר מפרש לה במשנה שלישית הנחבל כיצד היו מעידין אותו שנכנס תחת ידו שלם ויצא חבול ואמר לו חבלת בי והוא אומר לא חבלתי הרי זה נשבע ונוטל רבי יהודה אומר עד שיהא שם מקצת הודאה כיצד אמר לו חבלת בי שתים והלה אומר לא חבלתי בך אלא אחת ואמרינן עלה בגמרא (דף מ"ו:) אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום שיכול לחבל בעצמו אבל במקום שאינו יכול לחבל בעצמו נוטל שלא בשבועה ואקשינן ודילמא בכותל נתחכך ופרקינן תני רבי חייא [כגון] שעלתה לו נשיכה בגבו ובין אצילי ידיו והדר אקשינן ודילמא אחר אמר ליה דליכא אחר ע"כ. השתא שמעינן מינה תרתי חדא דרישה מוכחת שנכנסה בתולה ויצאה בעולה וראשה פרוע ובגדיה קרועות ובוכה וכמעשה תמר וכי הנך פירוקי ובדליכא אחר ומן הדין שתטול אפילו בלא שבועה וכדשמואל אלא דחיישינן שמא מיעכה באצבעה ועוד תנינא לאוכוחי על עיקר הדין שהוא מודה במקצת וכדרבי יהודה דמתני' דשבועות וכדברי רמז"ל שהרי האשה נחבלת היא והוא חובל הוא תדע דגרסינן פרק המניח (ב"ק דף ל"ב) גמרא מתניתין דזה בא בחביתו בעא מיניה רבה בר נתן מרב הונא המזיק אשתו בתשמיש המטה מהו אלמא חבלא מקריא בשעת בעילה ולבי נוקפי לומר מראיה זו שתשבע ותטול כנחבל עצמו אלא שכבר הורה זקן:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נערה בתולה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה