מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נחלות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק יא
הלכה א
מעות של יתומים כו' עד שיעמידו להם. במציעא פרק איזהו נשך (דף ע'):
הלכה ב
כל המטלטלין של יתומים עד וכן כל כיוצא בזה. בכתובות פרק אלמנה ניזונית (דף ק'):
הלכה ד
כשמעמידין ב"ד להן אפטרופוס כו' עד שמא לא יצליח זה שקנו. בגיטין פרק הניזקין (דף נ"ב) :
ואין רשאין לדון ולחוב עד ונמצא חוב קיים: כתב הראב"ד ז"ל לא זו הדרך וכו': ואני אומר לשון הגמרא מסיק פרק שני דקדושין (דף מ"ב) לדון על מנת לזכות גם בגיטין פרק הניזקין (דף נ"ב) ובכמה מקומות בתלמוד ואנחנו כך קבלנו פירושה כדברי ר"מ ז"ל ומ"מ פירוש הר"א ז"ל מסולסל:
הלכה ח
אין האפוטרופין רשאין להוציא וכו' עד שמשחררין: כתב הראב"ד ז"ל יש מי שאומר הלכה כרבי וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה בגיטין פ' הניזקין והמחלוקת רבות וכולן דברי אלהים חיים:
הלכה ט
האפוטרופין תורמין ומעשרין כו' עד והרוצה לתקן יתקן: כתב הראב"ד ז"ל אין הדעת נוחה הימנה כו': ואני אומר דברי ר"מ ז"ל הם בגיטין תלמוד ערוך פ' הניזקין ומה שפירש הראב"ד ז"ל עצה טובה קמ"ל אמנם הדין דין הוא ותנוח דעתו שמוכרין החברים על ידי האחרים שהם עמי ארצות או סרסורים ואין כאן מכשולים:
הלכה י
האפוטרופין עושין לקטנים כו' עד אין להם קצבה. פרק הנזקין:
הלכה יא
ומי שנשתטה וכו' עד אם היה ראוי. פרק נערה שנתפתתה:
הלכה יב
אע"פ שאין האפוטרופוס צריך וכו' עד סוף הפרק. הביאור למעלה בזה הפרק עצמו והצורך הזה עצה טובה קמ"ל להיות נקי מה' ומישראל וכן בכל כיוצא באלו:
סוף הספר