מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ד · הלכה ו
מסר בהמתו לחרש שוטה וקטן עד והזיקה הבעלים חייבין: כתב הראב"ד ז"ל חיי ראשי דבר זה לא מצאתי לו שורש וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו פ"ק דב"ק גמרא מתני' דכל שחבתי בשמירתו כו' ת"ר כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו כיצד שור ובור שמסרן לחש"ו (והזיקו) חייב (לשלם) משא"כ באש ושקלינן וטרינן עלה במאי עסקינן אילימא בשור קשור ובור מכוסה דכוותה גבי אש גחלת מ"ש הכא ומ"ש הכא אלא לאו בשור מותר ובור מגולה דכוותה גבי אש שלהבת משא"כ באש דפטור והאמר ר"ל משמיה דחזקיה לא שנו אלא שמסר לו גחלת וליבה אבל מסר לו שלהבת חייב מ"ט דהא ברי היזקה ואסיקנא לעול בשור קשור ובור מכוסה ודכוותה גבי אש גחלת ודקאמרת מ"ש הכא ומ"ש הכא שור דרכיה לנתוקי בור דרכיה לנתורי גחלת כמה דשביק לה מיעמא עמיא ואזלא ופירשוה רבותינו בעלי התוס' מדעת רש"י ז"ל בשור קשור כראוי ובור מכוסה כראוי דאי ס"ד בשלא כראוי א"כ מאי עבד ומאי אהנו מעשיו דליפטר ועוד מאי קא מתמה תלמודא דכוותה גבי אש שמסר לו גחלת דע"כ הכי פירושה מאי שנא הכא ומאי שנא הכא דבין הכא ובין הכא הוה לן למפטריה מדהדר לאוקומה בשור מותר ובור מגולה ודכוותה גבי אש שמסר לו שלהבת ומאי דמסיק טעמא משום דשור עביד לנתוקי כו' לא ממילא קאמר אלא על ידי חש"ו שמסרן להם והם מחוסר דעתם ממשמשין בהן ומיגרעא שמירתן מחמתייהו דאי לאו אינהו שפיר הוו מינטרי כ"כ מורי הרשב"א ז"ל וזהו כר"מ שכתב כאן בענין קשור וענין הבור שכתב רש"י ז"ל ואם הראב"ד ז"ל יש לו רוח אחרת מ"מ דברי הר"מ ז"ל נכונים: