מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נזירות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ו · הלכה יח
אי זו היא טומאת התהום עד אפילו בסוף העולם: כתב הראב"ד ז"ל בחיי ראשי אומר אני שלא עלה על דעת וכו': ואני אומר פירוש לפירושו דבפרק בתרא דנזיר (דף ס"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' פליגי בה ר"א ור"ל דר"א מוכח טומאת התהום מדכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום במחוורת לו ור"ל אמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה כדרך מה דרך בגלוי אף כל בגלוי ואקשינן לר' אלעזר ואלא הא דתנן ואי זו היא טומאת התהום כל שאין אדם מכירה כו' עד ותו הא דתניא המוצא מת מושכב לרחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר בעשיית פסח טהור מאי שנא אלא טומאת התהום גמרא גמירי לה ע"כ. ובא להשמיענו דההוא אלא דקאמר תלמודא אעושה פסח קאי ולמעוטי טומאת התהום בזיבה. יצא מכלל דבריו שאין הנזיר בכלל. אבל רבותינו בעלי התוס' ז"ל פירשוה כר"מ ז"ל ואמרו שבכ"מ נזיר ועושה פסח כהדדי נינהו:
ולא אמרו טומאות התהום עד סוף הפרק. פרק בתרא דנזיר: