מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נזירות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק א · הלכה יג
האומר הריני נזיר ע"מ שאהיה שותה עד שאסר עצמו באחד מג' מינין. פ"ב דנזיר:
וכבר ביארנו שאפילו לא נדר וכו' עד הרי זה נזיר: כתב הראב"ד אומר אני שאם בא לפני חכם וכו': ואני אומר עיקר הלכה פ"ב דנזירות ע"פ הגמרא סדר אותה ודברי הראב"ד ז"ל סברא הם וכבר כתבתי הרבה פעמים כי ר"מ ז"ל קרא ספרו משנה תורה ר"ל שחיבר בקצרה אורך הגמרא אך רבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו על ראב"ד ז"ל: בפירוש ההלכה כי מוקמינן לה דאתשיל אחדא ופירשוה בשאמר כך כשבא לפני החכם, וכן נ"ל מלשון הירושלמי שנגעו בה משום פתיחת נדר והרוצה להתחכם ייגע וימצא:
מפני שאלו בכלל נדרי שגגות כו': כתב הראב"ד ז"ל בגמ' אמרו שהן נדרי אונסין וכן עיקר עכ"ל: ואני אומר הביא הוא לשון הגמ' פ"ב דנזיר כי שקיל וטרי עלה בגמ' עד דמסיק ובאיבעית אימא בנדרי אונסין וקא מפלגי בפלוגתא דשמואל ורב אסי כו' וחשבה הראב"ד ז"ל כפשוטה ולא כן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל דהא לא דמי לה לנדרי אונסין שהדירו חבירו וחלה בנו דבשעת הנדר לא חל האונס וגם לא דמי למי שהדירוהו חרמין וכיוצא בהן כמו שפר"ת ז"ל דהכא הוא נדר מעצמו ועוד דאי ס"ד שהדירוהו אנסין על כך אמאי קא נחית במתני' לטעמא דסבור הייתי תיפוק ליה מטעמא דבלביה היה כדאמרינן התם כ"ש נדרים והוצרכו לפרש דקרי להו נדרי אונסין לפי שאין פיו ולבו שוין כטעמא דהתם ולא אונסין ממש בדוקא קאמר שנמצא עיקר פירושן שקורא אותן אונסין שהן בכלל שגגות ודומה להן וכמו שאני הוכחתי בראיות פ"ג מהל' שבועות שהן שני מינין זו בכלל זו דהוו להו כחדא ולכך צחצח כאן ר"מ לשונו שכתב מפני שאלו בכלל נדרי שגגות לרמוז על פירוש זה בקצרה לבקי בתלמוד: