מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק י · הלכה א
הנודר או נשבע וכו' עד סוף אדר שני. פרק קונם יין (דף ס'). כתב הראב"ד הגירסאות מתחלפות במלה זו וכו' עכ"ל: ואני אומר אם עליו ערבה גירסת ראשון על רבותינו בעלי התוס' ערבה גירסת שני פ' קונם יין דתנינן להכי לה הכי עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני ע"כ. והגירסא שמצאו בהם בהן הראשון הרב ז"ל שני גריס וטעמא רבא רבה אית ליה בה דהיא דאי ס"ד הראשון גרסי' בתרוייהו למה לי למתני' למתני תרי בבי ליתני חדא עד ראש אדר עד סוף אדר עד אדר ראשון אלא ודאי השני גרסי' והיינו טעמא וכי דכי דייק ואמר עד ראש אדר ולא אמר עד אדר סתם משמע דדעתיה מכי מתקרי אדר ולאפוקי נפשיה מספיקא דשני אמר הכי וכי דייק ואמר עד סוף אדר ולא אמר עד שיהא אדר משמע דדעתיה למיסר נפשיה כל מאי דמתקרי אדר ואפילו כל אדר שני ולאפוקי נפשיה מספיקא דראשון אמר הכי ולא אמר עד אדר דמשמע עד שיגיע או עד שיהא דמשמע עד שיצא כדתנן עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא והשתא ניחא סוגיין דגמ' דשקיל וטרי עלה שפיר ולישנא דירושלמי שהביא הראב"ד ז"ל כי מעיינת בה שפיר הכי דייק דמייתי לה על מתני' דקונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך ואוקימנא כמאן דאמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמרי הלכו בנדרים אחר לשון תורה א"ר בוצירייה כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סבר לי ההוא יומא דתנינן תמן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון ע"כ. כלומר זה שאמרנו כי בכלל היום הוא עד שתחשך דעדיין מתקרי יום עד סוף היום ודכוותא עד סוף אדר ששנינו בה עד סוף אדר סוף אדר השני דהיינו כל מאי דמתקרי אדר כמ"ד בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אבל למ"ד בנדרים הלך אחר לשון תורה ולא היינו אומרים כך ולא היינו שונים שם עד סוף אדר עד סוף אדר שני אלא עד סוף אדר ראשון ובגמ' דמתני' גופה מחלק בין קונם לשכירות ושטרות ואנן קי"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכדברי ר"מ ז"ל וכל אלו הדברים בשאינו יודע שנתעברה השנה אבל אם ידע שהשנה נתעברה ונדר עד ראש אדר כבר כתב ר"מ ז"ל סוף זאת הפסקא שהוא אסור עד ר"ח אדר שני כדאסיקנא בגמרא דסוף פרק קונם יין ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל וגירסתו על נכון: