אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק ה · הלכה ז

הלכה ו

אסר בנו בהנייתו וכו' עד כמו שהתנה: כתב הראב"ד ז"ל מה צריך לתנאו וכו': ואני אומר איני מבין מה הם אלה הדברים וכי היאך לא הוצרכנו הלא כתבתי כמה פעמים כי זה החבור לכך קראו משנה תורה לפי שהוא חיבור בקצרה אורך הגמרא וזה משמע הוא ס"פ השותפין דמס' נדרים ופומבדיתאי ורב אשי פליגי עליה דרב נחמן בהא והוצרכנו לדעת דאע"ג דרב אשי דהוא בתרא לכאורה פליג עליה דר"נ הלכתא כר"נ דאמר קני על מנת להקנות קני משום דראיה קני משום דסודרא דקא מייתי דייקא כוותיה וכי דייקת ארב אשי לאו לאפלוגי אלא לדחויי אתא תדע דקאמר אמר רב אשי ואי לפלוגי הוה ליה למימר רב אשי אמר ואפ"ה אהדריה רב נחמן שפיר לפום הלכתא ואתא לאשמועינן דהבן עצמו מותר ליהנות בהם כשבנו יהיה ת"ח כדר"נ וגם שבן בנו מותר בהן בהיותו ת"ח שלא תאמר על האב אסורין ועל כל מאן דאתי מחמתיה. ואותה שרמז הראב"ד ז"ל שבלא תנאי אנו אומרים יתן לבנו או לאחיו יש לי לומר כבר כתב אותה ר"מ ז"ל בסמוך לזאת וכמו שהיא שנויה בפ' הגוזל עצים (דף ק"ח) דתנן האומר לבנו קונם שאי אתה נהנה משלי אם מת יירשנו בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו ויחזיר לבניו או לאחיו (ואם אינו רוצה) או שאין לו לוה ובעלי חובות באין ונפרעין ע"כ. ומייתי לה ס"פ אין בין המודר ומחלק בין האומר נכסי עליך דמשמע בעוד שהם שלי וכי נתנם לו הא לאו דידיה נינהו השתא ושרו וכן נמי משמע עליך אסירי אבל לבאים מכחך שרו לאומר נכסים סתם או נכסים אלו שאסרם עליו ועל הבאים מכחו לעולם וכדמשמע סוגיין ס"פ אין בין המודר גמרא מתני' דפורע את חובו כו' וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל בהל' נדרים ובהאי פיסקא דילן גרסינן בזה ס"פ השותפין דמסכת נדרים ההוא גברא דהוה שמיט בריה כיפי דכיתנא אסרינהו לנכסיה עליה כו' ואלמלא תנאה דבתר הכי לא היה יכול לא להקנותם ולא ליתנם ואע"ג דאמר ליה יירש אותם וכדמשמע סוגיין דהתם וכן דקדק ר"מ ז"ל לשונו וראה והשתאה איך לא נצטרך לדעת דבר שהתלמוד צריך לישא וליתן בשני פרקים באורך והגאונים והראשונים ז"ל נחלקו כמו שחיבר רמב"ן ז"ל בהלכות נדרים ולכך עשה ר"מ ז"ל יפה שגילה דעתו בקוצר:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה