מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק א · הלכה ה
האוסר על עצמו חוץ ממיני מאכל עד ומפרש במפרש כל שהוא. פ' שבועת תניין (דף כ"א) ולשון ספרי לא יחל דברו מגיד שהוא עובר על בל יחל ועל בל תאחר ע"כ:
אמר אכילה מפירות עד אסר על עצמו אכילה מן התאנים כו' עד וכן כל כיוצא בזה. היא בירושלמי פ' שבועת הפקדון (דף ל"ו) ופ' שבועות תניין (דף כ"ב) בבלי וירושלמי:
כתב הראב"ד ז"ל הגמ' לא אמרה כן וכו': ואני אומר זו איני יודע מי שנאה אלא מתני' ידענא פ' שבועות תניין גמרא מתני' קמייתא אפלוגתא דר"ע ורבנן דמותבינן אדרב פפא מהא דתניא שני קונמות מצטרפות שתי שבועות אין מצטרפות ר"מ אומר קונמות כשבועות ושקלינן וטרינן עלה ואזלא כולה סוגיין לפרושה בין בנדר אחד בין בשני נדרים וקי"ל כרבנן דר"מ ובירושלמי נמי הכי איתא בהדין פירקא גמרא מתני' דשבועת בטוי דברים שבנדרים אסורות ושבועות מותרות ע"כ. ובפ' שבועת הפקדון נמי בירושלמי מייתי לה לדרבנן דר"מ ותני עלה א"ר יוסי מקומות הרבה עשו אותן כמינין הרבה ע"כ, וכולה סוגיין אזלא הכי כההיא שמעתא וכשמעתא דכלל ופרט ולכך כלל ר"מ ז"ל דין זה עם דין מדינה אחת. ודין השבועות שחלוק מן הנדרים כתב פ"ד דהל' שבועות: